סוניה קולודני צלמת (1901-1999)

לא הכרתי ולא פגשתי את סוניה אלא מחיטוטי בארכיון בית הראשונים ובביקורים שערכתי אצל ותיקי כרכור לקראת אירועי המאה לכרכור, בדיעבד היא כבר נחקרה אבל כאן נפגשתי בצילומים שתיעדו את תחילתה של כרכור מחגיגות ציבוריות ופרטיות, נופים, אנשים, תלמידי
בית הספר חתונות והחיים. מסתבר שהיא בילתה כאן התארחה לכוס תה והשאירה לנו ארכיון צילומים חשוב על התקופה.
כך שבאירוע המאה היה ברור לי שהיא חייבת תערוכה.
מצאתי וקיבלתי חלל נהדר בשוק הקטן בסמטת הדורות מעודד לוטן בנדיבותו, את האוצרות והטקסט הזמנתי את חברתי עידית רייזנר אלפנדרי.
התערוכה היתה מרגשת כשילדי כרכור בני ה 80' באו לזהות את עצמם וחבריהם בתמונות ילדותם.
לכבוד ה 108 שנים לכרכור מעלה זכרונות

סוניה קולודני בביתה, צילום: ישראל טלבי *אוסף המשפחה

סוניה נולדה בתחילת המאה ה 20' בפינסק, רוסיה. בשנת 1914 גורשה משפחת קולדוני, כמו משפחות יהודיות נוספות, לפולין.
אביה נפטר ממחלת הטיפוס ובצוואתו ביקש מבני המשפחה לעלות לארץ ישראל.
היא למדה עברית ולאחר שסיימה את התיכון עבדה במשך שנתיים אצל צלם בוורשה, שם רכשה את רזי המקצוע.

בשנת 1922 עלתה סוניה והתיישבה בחדרה, בעקבות אחיה שמאי קולודני אחד ממקימי חדרה שעלה שנתיים קודם ושלח
לה רישיון עליה וכסף למסע והכין בשבילה סטודיו ומעבדת צילום בביתו וחדר חושך בחצר. הם התגוררו בחדרה וביתם הפך להיות
מקום עבודתה של סוניה.
במהלך שנות העשרים, עלו לארץ גם שאר בני משפחתה וסוניה הפכה למפרנסת העיקרית של כל משפחתה
(המשפחה מנתה 9 נפשות ). בשנת 1925, עברה סוניה להתגורר בחלק אחר של חדרה, ובחצר הבית הקימה את הצריף,
שברבות הימים הפך להיות המיקום הזמני של "הצלמניה". את מיקומה הקבוע מצאה בסטודיו דו קומתי ברחוב ויצמן פינת רוטשילד,
באמצע שנות הארבעים.

פעילותה האמנותית המסחרית כאחת מהצלמות העבריות הראשונות השתרעה במשך ארבעה עשורים עד לאמצע שנות הששים.
סוניה השתמשה במצלמה גדולת מימדים וכבדה אותה ניידה על גבי חצובת עץ.
חתימתה מופיעה על מרבית תצלומיה. כנהוג באותם ימים, רוב עבודתה נעשתה על גבי תשלילי זכוכית.
בסוף שנות השלושים החלה סוניה לצלם גם בפורמט 6X6 במצלמה קלה וניידת יותר דוגמת מצלמת הרוליפלקס.
בהמשך סוניה צילמה גם תצלומי סטודיו רבים, עם רקעים מצויירים, כמקובל באותה התקופה בארץ ובעולם.

סוניה היתה צלמת בתוך עולם מקצועי, שנשלט על ידי גברים. היא עבדה לפרנסתה בפריפריה של חדרה ולמרות שלא הועסקה
על ידי גופים ציוניים רשמיים ולא פעלה "מטעמם", צילומיה סיקרו ותיעדו אירועים רבים בחבל ארץ זה, שללא עבודתה היו
מותירים חלל גדול בזיכרון הקולקטיבי המקומי.

עבודותיה התאפיינו במוטיבים וקומפוזיציות של צלמי התקופה, עם חזות מעט נאיבית וחופשיה ממוסכמות ציוניות וגבריות.

תצלומיה מלווים בחלקם באמירה אישית, אותם ניתן לייחס להיותה אישה ולקשר אותו יצרה עם מושאי צילומיה. ניתן
לראות זאת בעיקר בהשוואה לעבודתם של צלמים גברים ששמרו על חזות נוקשה ומרוחקת יותר.

סוניה צילמה כאמור באיזור חדרה, כרכור, פרדס חנה, שדות ים, כפר ויתקין, שפיה, קיסריה וגן  שמואל. היא תרה באתרים
רבים ומגוונים כולל בסיסי הצבא הבריטי, עבודות דרכים, חקלאות, ביצות באיזור נחל חדרה, ביקורי אישים, טיולים וטכסים,
דיוקנאות של יחידים ומשפחות, חתונות של מתיישבים, גני ילדים ובתי ספר ועוד.

בצילומיה סוניה תיעדה את ההתפתחות וההווי של כרכור. על פי תיעוד של ראשוני הישוב, בילתה סוניה ימים על גבי ימים
בתיעוד כל עץ שניטע וכל אירוע שהתקיים בכרכור, כל דמות שהגיעה לביקור הונצחה, כמו התושבים עצמם, שצולמו בכל אירוע.
תועדו חגיגות קדיחת באר המים, בניית בתי ציבור חדשים כמו בית הכנסת, בתיהם של אנשי "אחוזת לונדון,"
עבודתם של החקלאים והפועלים, ילדים בגנים ובבתי הספר ,ובהמשך סלילת הכביש לתל אביב ועוד.

אוסף תצלומי כרכור משקף את התפתחות הישוב החקלאי ואת תחילת הישוב .

1920 מועצת אחוזת לונדון בבית הריס
חברי אחוזת לונדון בבית הריס
1928, חתונת שכנים יכנס וחיותמן ברפת בחצר יכנס

אוסף הצילומים בתערוכה הורכב מצילומים שנמצאים בארכיון בית הראשונים בפרדס חנה כרכור. מאוסף הצילומים ב'מוזיאון החאן' בחדרה ומאוספים פרטיים שנמצאו בבתיהם של ותיקי כרכור.

אוסף התצלומים והתשלילים של סוניה קולודני (הכולל 900 תצלומים ותשלילים) נרכש על ידי 'מוזיאון החאן' בחדרה עם
הקמתו בשנת 1982.

אמנון הררי ואייל כגן מתייגים אנשים בצילומים בתערוכה של סוניה קולודני , צילום: אילת צורי

  • גיא רז, צלם וחוקר צילום. אוצר התערוכה המקורית 'פוטו סוניה' 2007, 'מוזיאון הארץ', רמת אביב
  • 'מוזיאון החאן', חדרה – גב' נינה רודן, מנהלת ואוצרת המוזיאון, גב' רונית ירדן, מנהלת הארכיון.
  • ארכיון בית הראשונים פרדס חנה כרכור .
  • צילומים מאוספים פרטיים של ותיקי כרכור
  • אוצרת התערוכה: עידית רייזנר אלפנדרי
  • תלייה- דניאל אבידן

מדרשית נעם – פרדס חנה

לאחרונה נמכרה מדרשית נעם ליזמים פרטיים ואתם יודעים מה זה אומר,
שכל הגבעה ההיסטורית שניתנה לחינוך ומלאה באדריכלות יוצאת דופן תהפך לעוד חלומות
פרדס חנה במקום להמשיך כקריית חינוך כפי שנועדה מתחילתה וכצוואתה

שנות ה 70' – מדרשית נעם כאחד האתרים המייצגים את המושבה על גלויה של פלפוט. *ארכיון בית הראשונים

בית הכנסת וקריית מדרשית נעם
סוג המבנה בית כנסת, פנימיה ואולם ספורט
כתובת דרך למרחב, פרדס חנה 
שנת הקמת המדרשיה 1945
בנייני הקריה 1956-1977
בית הכנסת 1961
אדריכל ג'ניה אוורבוך והמהנדס זלמן ברון
סגנון בינלאומי
משמש היום בית מדרש ובתי ספר של רשת בית אקשטיין

מדרשית נעם ("נוער מזרחי") היוותה מדרשית דגל של הציונות הדתית ומקור גאווה לפרדס חנה, בית המדרש (בית הכנסת)
הופיע בכל פרסומי המדרשיה והמועצה כמבנה אדריכלי מיוחד שיש להתגאות בו.

מפרסומי המועצה *ארכיון בית הראשונים

המדרשיה נוסדה באלול ה' תש"ה 1945, כישיבה תיכונית שהוקמה ע"י ישראל סדן (קוז'ינצקי), מיכאל ליברמן (צור)
והרב יהושע יגל (יוגל) שעמדו בראש תנועת 'נוער מזרחי' .
סדן רצה להקים את המדרשיה הרחק משאונה של העיר הגדולה ובביקור מזדמן בפרדס חנה, המקום מצא חן בעיניו.
מהכרותו המוקדמת את הרב יהושע יגל כמחנך מוצלח הזמינו לשמש כראש הישיבה של המדרשיה החדשה שעומדת לקום.
בתחילת דרכה המדרשיה התאכסנה בבית הכנסת הגדול של פרדס חנה, אח"כ בבי"ס אלישבע, עד שבשנת 1949 חברת פיק"א
הקציבה אדמה לבניית המדרשיה צמוד לשכונת התימנים (רמב"ם).
בשנת הש"י פנו אליעזר פרלמן בשם ההנהלה ממשרדם בתל אביב וישראל סדן בשם המדרשיה  אל ראש המועצה דר' רובינזון 
"עצם המקום נראה לנו ברם כמות הדונמים לא באה בחשבון הואיל והתכנון נעשה למוסד שיכיל עד 500 תלמיד והכמות הקרקעית המינימלית הדרושה לבצוע תכנון זה היא לפחות 50-60 דונמים…" "קראנו בעיתונות שתהיה לכם פגישה (לרובינזון ראש המועצה)
עם הברון אלי דה רוטשילד וזו ההזדמנות ללבן נושא זה. (לא נמצאו סימוכין לביקורו של הברון בפרדס חנה)
וכך המוסד גדל לגודלו הנוכחי.

גֶ'נְיָה אָוֶורְבּוּך באותם ימים הייתה אדריכלית ישראלית בולטת אחרי קריירה עשירה בשנות ה-30 וה-40. אישה בעולם של גברים,
מוכשרת ונמרצת, עיקר תכנונייה התאפינו בסגנון הבינלאומי, ורבים מבנייניה, ובראשם כיכר דיזנגוף, מוכרים כיום כמבנים לשימור
המהווים חלק מן העיר הלבנה של תל אביב. 
ממשרדם המשותף עם המהנדס זלמן ברון אחרי שתכננו פרוייקטים ציבוריים רבים וגדולים הוזמנו לתכנן את קמפוס המדרשיה
כיתות לימוד, פנימיות, אולם ספורט ועיקר תפארתו את בית המדרש -בית הכנסת שיכיל 1000 אנשים.

את טקס יריית אבן הפינה לבנייני קרית המדרשיה חגגו באפריל 1953 בהשתתפות אורחים חשובים, ג'ניה אוורבוך
מוסרת למהנדס דוד נודל הוראות מדוייקות לסידור הטקס

1953, פתקאות עם הוראות לטקס אבן הפינה מאוורבוך ברון לדוד נודל *ארכיון נודל בית הראשונים

חנוכת הבית של שני המבנים הראשונים כיתות לימוד ופנימיה יחגגו בחנוכה 1955 במאורע ישובי עם אורחים רבים מן הארץ
ומחוץ לארץ וכן שגרירי חוץ, "לרגל הנל חשוב שייעשה צעד מידי לסלוק המזבלה בגבול שטח המדרשיה ע"י השכנים יהיה בלתי
הולם לאורחים" ביקשו מהמועצה

בית הכנסת נחנך בשנת 1966 עם הכנסת ספר תורה, הוא נבנה ברוח התקופה והסגנון של ג'ניה ומתאפיין בקווים אופקיים,
מורכב בעיקרו מגוש קופסתי כשאת הגג מקרה כיפה שטוחה,ושימוש בחומרי בנייה חשופים – בלוקים ממלט, לבני סיליקט, אבן
ופלטות של בטון מזויין בתקרה ואלמנטים דקורטיבים משמשים כמשרביות להכנסת אור יום.
את הגן והמרחבים תכנן –  מ. ויקטור, אדריכל גנים

תוכניות של אוורבוך – ברון לבית המדרש *ארכיון בית הראשונים
1960, בית הכנסת בעת בנייתו, מתוך דו"ח המועצה לשנים 59-65, צילום: פוטו ארצי *ארכיון בית הראשונים
שנות ה 70' בית המדרש בתפארתו *ארכיון המדינה

המדרשיה קנתה לה שם של מוסד לא אליטיסטי ויחודה היה בשילוב בין לימודי הקודש לבין לימודי החול. המטרה הייתה להכשיר
את הנוער של הציונות הדתית לחיי המעשה בחברה ובמדינה. ישראל סדן (1923-1996) האיש שהגה את רעיון הישיבה התיכונית הראשונה, ואף הגה את רעיון שם המוסד – 'מדרשיה',  ניהל ותכנן את סדר היום במוסד ואת תוכניות הלימודים כחצי יובל שנים.
בשיאה למדו וגרו במדרשיה 1500 תלמידים. בתש"ט, 1949 סיים המחזור הראשון. בגרו בה 49 מחזורים עד שנת 2007 השנה בה התאחדו עם חטיבת קרית יעקב הרצוג בכפר סבא ועזבו את פרדס חנה.

כיום המקום משמש את רשת בית אקשטיין כבית ספר ופנימייה ובית הכנסת כבית מדרש לקהילות באיזור.
רוב המבנים עדיין שם והטייח המקורי נשמר בהם.

באירועי תשעים לפרדס חנה ב 2019, הצבנו שלט היסטורי במדרשיה וערכנו סיורים גם בקרית המדרשיה. בין המטיילים
היה גם מיכאל יעקובסון שכתב פוסטים על המדרשיה בבלוג שלו חלון אחורי

1979, בניין הפנימיה *ארכיון המדינה
1979, אולם הספורט *ארכיון המדינה
שנות ה-60', ג'ניה אוורבוך, (מימין) וזלמן ברון באתר בניה, אוסף משפ' ברון
צוואתו של ישראל סדן בשלט שנקבע במתחם המדרשיה המבהיר מה היעוד
צילום: אילנה פלדה 2012
מפת התמצאות בקריית המדרשיה כפי שהתוותה ג'ניה אוורבוך צילום: אילנה פלדה, 2012

מקורות: ארכיון דוד נודל, בית הראשונים, ויקיפדיה, גנזך המדינהמיכל ויטל-ברון,

בית כנסת אחוזה – כרכור

סוג המבנה: בית כנסת
כתובת:
דרך הבנים
שנת הקמה: 1930
אדריכל: לא ידוע
סגנון אדריכלי:  בין אקלקטי למודרניסטי  
משמש היום: בית כנסת

אליהו-דוד בדש מבניה בוניה הראשונים של כרכור, 'המוכתר', היה בין מקימי בית הכנסת אחוזה. את האדמה תרם דוד הריס
"…ניצל קשריו עם בני 'אחוזת לונדון' העשירים, נטל מעשר והחל בבנית בית כנסת במרכז המושבה. …גם הוא עצמו הפשיל
שרווליו ותרם מכוחו הפיסי ומכשרונו המיוחד. מסתבר כי בעת יציקת 'דוכן החזן' וכן ה'אלמימר' ערבב אליהו דוד כמויות גדולות
של שברי זכוכית שהביא מהיקב של זכרון יעקב בעקבות אינפורמציה בדוקה שהועברה ע"י אלמוני בר סמכא' כי בשל שברי
זכוכית אלה עתיד להצטלצל ביתר בהירות קולו של הש"ץ, ואכן סגולה זו עומדת גם כיום במבחן מזה שלוש עשרות בשנים!"
כתבה בעיתון הצופה 1.4.1968

בית הכנסת 'אחוזה' בעת בנייתו. צילום: סוניה קולודני *ארכיון בית הראשונים

בית הכנסת שנות החמישים עם תוספות *ארכיון בית הראשונים

בית הכנסת 2009, צילום: גיא רז

פנים בית הכנסת 2009, צילום: גיא רז

1930