אירוע מס' 2 – מקום שמור:מאה לכרכור

שמחה לבשר לכם שאירוע מס' 2– 'מקום שמור- מאה לכרכור' יצא לדרך.
חלמנו על אירוע בסופ"ש ארוך, עם מסיבת פתיחה, ושישישבת עם תוכנית גדושה באירועים, קטלוג, תערוכות ואורחים מרחבי הארץ.
המציאות הכתיבה אירוע קטן יותר.

אחרי משא ומתן ארוך מול המועצה של כמה חודשי עבודה בהם אייל כגן חבר וחלק מצוות ההיגוי של 'מקום שמור', החזיק לי את היד,
ועמד איתי, מאחורי ומצדדי במשא ומתן, וגם כשראיתי את הפרוייקט מתרחק ומתכווץ, כגן האמין שנקבל את התקציב. ועל כך אני רוצה
להודות לו בקול גדול אפילו לצרוח משמחה, על שהאמין ומאמין בי ובחשיבותו של הפרויקט.
תודה גדולה מגיעה גם למועצה המקומית ולנציגותיה – כוכי גידרון וענת אלקבץ האחראיות על תקציב האירועים במועצה, שהשכילו לראות
את הקשר, המתבקש, בין מקום שמור וחגיגות המאה של כרכור, ונתנו את ברכת הדרך.

האירוע יהיה ביום שישי 3/5/2013,  וזאת התוכנית:
באוהל גדול במרכז כרכור, יתקיים סימפוזיון/פנל/כנס/יום עיון (…ביטוי חדש יתקבל בברכה) שיעסוק בנושאים רלוונטים לשימורה ופיתוחה
של המושבה. מה בסימפוזיון? הנושאים בשלבי סיעור וגיבוש. יש הרבה אפשרויות והרבה חומרים, רעיונות ונושאים רלוונטיים לדיון, לנו,
ולמקומות דומים לנו בארץ. עוד מתוכננים סיורים מודרכים ע"י אנשי מקצוע, באתרים ומרחבים אדריכליים והיסטוריים בכרכור, פינות ואתרים שגם אם עברתם לידם יום יום תוכלו ללמוד עליהם יותר. על הצד הקליל של הסיורים  התיאטרון הנודד של שרון אביב וקבוצת שחקנים.
 צצצ
בחזוני אני רואה הרבה תושבים מקומיים ואוטובוסים מלאים באנשים של מיליה מקצועי, אנשים שעוסקים בתכנון, שימור, אדריכלות, נוף,
טבע עירוני, מתעניינים ובאים ליום של חוויה תיירותית, תרבותית בכרכור בת המאה. (פרדס חנה רק בת 84).
איך לדחוס מאה שנה ליום אחד? עכשיו, עם צוות היגוי אד הוק שמורכב מאנשי מקצוע ותושבי כרכור, אנחנו מתכנסים לחדד את הנושאים, לבחור פאנל דוברים ומסלולי טיול מפתיעים…
צצצ 
יש הרבה נושאים וחומרים שנאספים וזו תמיד שאלה על מה לשים את הדגש.  האם להרחיב על 'אחוזת לונדון' שהיו הראשונים לרכוש
כאן אדמות ב 1913, אך לא חיו כאן עד שנות העשרים וגם אז באו רק מעטים? או על הסיפור של אליהו דוד בדש שהגיע לכרכור ב-1921
היה בין המתיישבים הראשונים, נאחז במקום והפך למוכתר הכפר?
חגיגה

1928, חתונתם של אליהו דוד ובתיה בדש בבית אחוזה (הבניין מאחור), צילום: סוניה קולודני *ארכיון בית הראשונים

או על ההתיישבות של המושב החקלאי ב- 1925, עשרה בתים שנבנו ואולי אף תוכננו ע"י ריכרד קאופמן? (כך סיפרה לי דינה בן נתן) ובהמשכו שכן בית המלון היחיד של כרכור.
ויש גם את הסיפור של שכונת 'קבצענסק'הפועלים ובעלי מלאכה שהתיישבו כאן ב-1926 ברחוב המייסדים, ובאמצע השכונה בנו את קולנוע אוריון של האופה אופנהנדין, שהיה למרכז תרבות לכרכור ושכנותיה, אך לא מצאתי שום תמונה איך זה נראה אז. ואולי בכלל כדאי לצאת לסיור בעקבות האדריכל והבנאי קובה גבר שבנה  בכרכור גם את הקולנוע שעומד להריסה…

2012, בניין קולנוע אוריון הנטוש

ויש את סיפורי המים והמגדל שמחכה לשימור שלא יפול, והחקלאות והחקלאים מאז ושל היום, ושכונת תל שלום, ושכונת והתימנים,
ושכונת הנחל ונוה עובד, והמחנות הבריטים, והשכונות החדשות שהצטרפו, ויש עוד ועוד….
צצצ
בדרך אני פוגשת אנשים, משפחות, סיפורים ותמונות. מטיילת מאחורי הרחובות, בשבילים, בחצרות פרטיות נחבאות, שהן כמו יער
מופלא של פעם. נהנית מהמראות החורף מוסיף להם המון, ומחפשת איך לשמור עליהם. ביום ההולדת המאה של כרכור הסיפור הוא איך
להתפתח וגם לשמר את כל היופי הזה.אני מאמינה שעד האירוע כל הפאזל יסתדר. וכשתבואו ביום האביבי של תחילת מאי 2013 תוכלו לחוות, לראות וללמוד על כל אלו ואחרים.
איך אשמח לראות אתכם באים.

פרדס חנה – ככה זה התחיל

*ראשיתה של המושבה פרדס חנה במפת GHABIE- רַבֶּיָה שהוכנה ע"י המהנדס החקלאי מ.קסלמן – M.KASSELMAN בשנת 1928
עבור פיק"א החברה המישבת. התוכנית מבוססת על הרעיון האירופי של עיר גנים שהובאה לארץ ע"י האדריכל ריכרד קאופמן. בשנות
ה-20 למאה הקודמת.

קודם היו כאן שודדי דרכים

מפת רביה 1928 * ארכיון בית ראשונים

**פרדס חנה על-שם חנה, בת הברון מאיר נתן רוטשילד מאנגליה, הוקמה ב-1929 בידי חברת פיק"א, מיסודה של הברון אדמונד דה
רוטשילד, כמושבה חקלאית. הראשונה נבנתה שכונת הפועלים היא רחוב הראשונים. תחילה התבססה כלכלתה על גידול הדרים ואחר
-כך על משק מעורב ועל מלאכה. בשנת 1933 הקימו עולים מגרמניה את רחוב 500 ורחוב 800, את רחוב הבוטנים ואת המושבה מגד,
שסופחה כעבור שש שנים לפרדס חנה. החל משנות ה-60' מגיעים עולים מהקווקז ומארצות הרווחה.

חנהל'ה התבלבלה

חנה מאיר רוטשילד 1851-1890 * ארכיון בית הראשונים

ב-1940 הקימו כאן הבריטים שני מחנות צבא (מחנה 80 בדרום המושבה ומחנה 87 מצפון למושבה), שסייעו לכלכלת המושבה
וסיפקו עבודה לרבים מתושביה. לאחר מלחמת העצמאות קיבלה פרדס חנה מעמד של מועצה מקומית, ובמחנה 87 הסמוך לה
הוקמו ארבע מעברות גדולות. מקצת העולים שעברו במעברות נקלטו במושבה והיא קיבלה מאפיינים של יישוב עולים. בשנת
1969 אוחדה עם שכנתה כרכור. (עד היום יש המתנגדים!) . את סמל המושבה המאוחדת עיצב דני קרמן, בן כרכור, לאחר
שנבחר מבין 5 הצעות שהוגשו.
בשנות ה-90'  הגיע גל גדול של עולים מרוסיה, אתיופיה, וגם מתל אביב. החלה תנופת פיתוח של היישוב נבנות שכונות חדשות וחל
שיפור במצב הכלכלי. היום מונה אוכלוסיית פרדס חנה כרכור כ-31,000 תושבים.

*מתוך עבודה סמינריונית ע"פ מפת רביה ארכיון בית הראשונים
**דוח ביניים 1993, פקולטה לארכיטקטורה טכניון, ארכיון בית הראשונים

  • מתוך עבודה סמינריונית ע"פ מפת רביה
  • דוח ביניים 1993, פקולטה לארכיטקטורה טכניון – נמצא בבית ראשונים

הבית של משפחת אלברט

סוג המבנה: בית מגורים פרטי
כתובת: דרך הנדיב
שנת הקמה:
1934
אדריכל:
ריכרד קאופמן
סגנון אדריכלי:
בניה מקומית עם השפעות הסגנון הבינלאומי
שימוש היום:
בית מגורים

ריכרד קאופמן היה ידיד של משפחת אלברט שהציעו לו לתכנן את ביתם בחלקה שקנו ברחוב 800, (דרך הנדיב)
היוקרתי והיקר יותר מרחוב 500 (רחוב הדקלים) בשנת 1934. הבית שתוכנן בצניעות כלל שני חדרים, הול, מרפסת גדולה,
מטבח ושירותים. את הרפת בנתה חברת פיק"א כמשק עזר. לבית תוספות בנייה, וקשה לראות בו את כתב ידו  של ריכרד קאופמן.

יעל קוק בתם  של משפ' אלברט גדלה בבית עם אחיותיה וגרה בסמיכות לו. יעל, אספנית בנשמתה, שומרת על תוכניות הבית
עם חתימתו של קאופמן, כעל אוצר. אך טבעי היה שהיא האשה שהניחה את היסודות לארכיון בית הראשונים.
"ההיסטוריה של המקום מאד עניינה אותי. בדרך מקרה שמעתי שבמרתף המועצה המקומית, הולכים ונערמים הרבה ארגזים עם מסמכים,
תעודות ותצלומים מימי ראשית המושבה. ירדתי למרתף וגיליתי שבין הציוד הזרוק  שאיש לא חפץ בו עוד, אכן זרוקים מסמכים
ותעודות יקרות ערך. העמדתי שולחן ארוך סמוך לדלת המרתף, והתחלתי להוציא את הארגזים אחד אחד, לפתוח כל ארגז,
לבחון מה בתוכו ולסדר" *
הבית מוזכר גם בספרה של ד"ר יערה בראון "זריחה בים התיכון" על סבתה גב' חנה אלברט.

עשיתי כאלה מליונים

בית משפחת אלברט בדרך הנדיב 1935 * אוסף יעל קוק (אלברט)

בית אלברט 2010

גב' אלברט עם בנותיה * אוסף יעל קוק (שבתמונה)

חלון מערבי, 2010

1960, תוכנית שיפוצים לבית של קאופמן ע"י דוד נודל * ארכיון בית הראשונים

* מתוך נוגעות בעבר ומשמרות למחר, מאת הניה, גפן המושבה