אדריכל פרופ' הלל שוקן

כשמגדל פוגש פרדס

מפתחה של תיאורית ״הגנום העירוני״ המספקת ארגז כלים מעשי לתכנון עירוני ולהתחדשות עירונית. 
נמנה על הצוות המייסד של בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ועמד בראשו בין השנים 2004 ו-2008.
שוקן עומד בראשו של משרד שוקן אדריכלים בע"מ מאז היווסדו בשנת 1978. במשרד מתוכננים מגוון רחב עבודות מתכנון
עירוני, בנייני ציבור, מוזיאונים, מבני חינוך, מגורים, הארחה, משרדים ותעשייה. 
שוקן הוא ממייסדי עמותת "מרחב", העמותה לעירוניות מתחדשת בישראל והיה חבר הנהלתה בחמש שנותיה הראשונות. 

21/6/2019, אדר' הלל שוקן – תכנית להוספת רחובות בתוך הרשת של מפת רביה

אדר' דניאלה פוסק

על המרחב הציבורי ותפקידו בבניית קהילות

21/6/2019, אדר' דניאלה פוסק. צילום: שרה ברנשטיין

אודות:
אדריכלית דניאלה פוסק – יושבת ראש הועדה המחוזית תל-אביב. מנחה ומלמדת באקדמיה לאמנות "בצלאל" – לימודי תואר שני בעיצוב אורבני. בוגרת תואר ראשון ושני באדריכלות ותכנון ערים – אוניברסיטת דלפט, הולנד
תפקידים קודמים: מתכננת מחוז מרכז, מהנדסת העיר הרצליה, אדריכלית העיר תל אביב יפו, אדריכלית קהילה ושימור ומנהלת פרויקטים בעיריית דלפט, הולנד.

במסגרת התפקידים השונים קידמה מאות תכניות העוסקות במרחב הציבורי – כולל פיתוח רשתות שבילי אופניים, סטנדרט לפיתוח מרחב ציבורי מוטה הולכי-רגל, מדיניות נטיעת עצים , מערך טיילות חוף, כיכרות, פארקים ומבני ציבור משמעותיים. בנוסף קידמה ומקדמת עשרות תכניות משמעותיות הכוללות תכניות מתאר כלל יישוביות, מתחמי פיתוח גדולים ופרויקטי התחדשות עירונית רחבי היקף.

תחומי השפעה משמעותיים נוספים הם תכנון תחבורה מוטת הסעת המונים, רשתות ומתקני תשתית משמעותיים, תכניות ניהול נגר וניקוז אזוריים והיבטים שונים של שינויי האקלים ובכללם התמודדות עם תופעת איי החום העירוני.

תקציר ההרצאה:
על המרחב הציבורי ותפקידו בבניית קהילות, שימור ופיתוח תרבות תוך העצמת איכות החיים של הפרט ואיכות הסביבה של הכלל.

 

 

 

 

'חיי התרבות השוקקים שהיו כאן מתמיד'

פתיחת התערוכה עם אורחים


ישבתי, חיפשתי וחשבתי רבות איזו תערוכה תתאים לחגיגות ה-90 לעיירה שלנו
ואז הסתכלתי סביב, מה מייחד אותנו התושבים ברחבי המושבה שלנו; איפה אנחנו יושבים, נפגשים ונהנים ממנה. לאן אנחנו הולכים היום ולאן פעם הלכו. איזה מרחבים אנשים יצרו למען אנשים, במרחב הציבורי.

פרדס חנה הוקמה ב-1929 כמושבה חקלאית לגידול הדרים, במרץ של אותה שנה השתכנו כבר 15 המשפחות הראשונות. ב-1933, כשהמושבה מנתה כבר כאלף תושבים, הוגשה בקשה מטעם ועד המושבה להקים בית-עם רחב ידיים.
פרדס חנה ואחותה הבכורה כרכור (1913) מהוות בית לקהילה גדולה של יוצרים, אמנים, אומנים ואנשים שמוקירים את התרבות המקומית, זו שנבנתה פה ונוצרה במהלך השנים.
הווי התרבות המקומית החל מהייקים שעלו לכאן והחזיקו את התרבות, לצד הפרדסים שהיו בבעלותם. רוב המקומות שינו צורה אבל הם הנחילו נינוח מקומי ייחודי שממשיך עד היום, פינות תרבות עדיין מתקיימות סביבנו ואנו נהנים מהם ומהמורשת הותיקה.

הכל מתחדש כה מהר, הישן נעלם מפני החדש. מצמוץ אחד ארוך והכל משתנה, אבל, נטועות תזכורות. הן שמורות למי שהולך לאט ורוצה לדעת, להסתכל.

תודה לכל עובדות ארכיון בית הראשונים, לתלמה לוי על חומרי התערוכה מהארכיון, למיכל טבצ'ניק על העזרה בהכנה לדפוס, לחצר השוק על החלל, לדניאל אבידן על התלייה המקצועית

אילנה פַּלַדַה וצוות מקום שמור