מדרשית נעם – פרדס חנה

לאחרונה נמכרה מדרשית נעם ליזמים פרטיים ואתם יודעים מה זה אומר,
שכל הגבעה ההיסטורית שניתנה לחינוך ומלאה באדריכלות יוצאת דופן תהפך לעוד חלומות
פרדס חנה במקום להמשיך כקריית חינוך כפי שנועדה מתחילתה וכצוואתה

שנות ה 70' – מדרשית נעם כאחד האתרים המייצגים את המושבה על גלויה של פלפוט. *ארכיון בית הראשונים

בית הכנסת וקריית מדרשית נעם
סוג המבנה בית כנסת, פנימיה ואולם ספורט
כתובת דרך למרחב, פרדס חנה 
שנת הקמת המדרשיה 1945
בנייני הקריה 1956-1977
בית הכנסת 1961
אדריכל ג'ניה אוורבוך והמהנדס זלמן ברון
סגנון בינלאומי
משמש היום בית מדרש ובתי ספר של רשת בית אקשטיין

מדרשית נעם ("נוער מזרחי") היוותה מדרשית דגל של הציונות הדתית ומקור גאווה לפרדס חנה, בית המדרש (בית הכנסת)
הופיע בכל פרסומי המדרשיה והמועצה כמבנה אדריכלי מיוחד שיש להתגאות בו.

מפרסומי המועצה *ארכיון בית הראשונים

המדרשיה נוסדה באלול ה' תש"ה 1945, כישיבה תיכונית שהוקמה ע"י ישראל סדן (קוז'ינצקי), מיכאל ליברמן (צור)
והרב יהושע יגל (יוגל) שעמדו בראש תנועת 'נוער מזרחי' .
סדן רצה להקים את המדרשיה הרחק משאונה של העיר הגדולה ובביקור מזדמן בפרדס חנה, המקום מצא חן בעיניו.
מהכרותו המוקדמת את הרב יהושע יגל כמחנך מוצלח הזמינו לשמש כראש הישיבה של המדרשיה החדשה שעומדת לקום.
בתחילת דרכה המדרשיה התאכסנה בבית הכנסת הגדול של פרדס חנה, אח"כ בבי"ס אלישבע, עד שבשנת 1949 חברת פיק"א
הקציבה אדמה לבניית המדרשיה צמוד לשכונת התימנים (רמב"ם).
בשנת הש"י פנו אליעזר פרלמן בשם ההנהלה ממשרדם בתל אביב וישראל סדן בשם המדרשיה  אל ראש המועצה דר' רובינזון 
"עצם המקום נראה לנו ברם כמות הדונמים לא באה בחשבון הואיל והתכנון נעשה למוסד שיכיל עד 500 תלמיד והכמות הקרקעית המינימלית הדרושה לבצוע תכנון זה היא לפחות 50-60 דונמים…" "קראנו בעיתונות שתהיה לכם פגישה (לרובינזון ראש המועצה)
עם הברון אלי דה רוטשילד וזו ההזדמנות ללבן נושא זה. (לא נמצאו סימוכין לביקורו של הברון בפרדס חנה)
וכך המוסד גדל לגודלו הנוכחי.

גֶ'נְיָה אָוֶורְבּוּך באותם ימים הייתה אדריכלית ישראלית בולטת אחרי קריירה עשירה בשנות ה-30 וה-40. אישה בעולם של גברים,
מוכשרת ונמרצת, עיקר תכנונייה התאפינו בסגנון הבינלאומי, ורבים מבנייניה, ובראשם כיכר דיזנגוף, מוכרים כיום כמבנים לשימור
המהווים חלק מן העיר הלבנה של תל אביב. 
ממשרדם המשותף עם המהנדס זלמן ברון אחרי שתכננו פרוייקטים ציבוריים רבים וגדולים הוזמנו לתכנן את קמפוס המדרשיה
כיתות לימוד, פנימיות, אולם ספורט ועיקר תפארתו את בית המדרש -בית הכנסת שיכיל 1000 אנשים.

את טקס יריית אבן הפינה לבנייני קרית המדרשיה חגגו באפריל 1953 בהשתתפות אורחים חשובים, ג'ניה אוורבוך
מוסרת למהנדס דוד נודל הוראות מדוייקות לסידור הטקס

1953, פתקאות עם הוראות לטקס אבן הפינה מאוורבוך ברון לדוד נודל *ארכיון נודל בית הראשונים

חנוכת הבית של שני המבנים הראשונים כיתות לימוד ופנימיה יחגגו בחנוכה 1955 במאורע ישובי עם אורחים רבים מן הארץ
ומחוץ לארץ וכן שגרירי חוץ, "לרגל הנל חשוב שייעשה צעד מידי לסלוק המזבלה בגבול שטח המדרשיה ע"י השכנים יהיה בלתי
הולם לאורחים" ביקשו מהמועצה

בית הכנסת נחנך בשנת 1966 עם הכנסת ספר תורה, הוא נבנה ברוח התקופה והסגנון של ג'ניה ומתאפיין בקווים אופקיים,
מורכב בעיקרו מגוש קופסתי כשאת הגג מקרה כיפה שטוחה,ושימוש בחומרי בנייה חשופים – בלוקים ממלט, לבני סיליקט, אבן
ופלטות של בטון מזויין בתקרה ואלמנטים דקורטיבים משמשים כמשרביות להכנסת אור יום.
את הגן והמרחבים תכנן –  מ. ויקטור, אדריכל גנים

תוכניות של אוורבוך – ברון לבית המדרש *ארכיון בית הראשונים
1960, בית הכנסת בעת בנייתו, מתוך דו"ח המועצה לשנים 59-65, צילום: פוטו ארצי *ארכיון בית הראשונים
שנות ה 70' בית המדרש בתפארתו *ארכיון המדינה

המדרשיה קנתה לה שם של מוסד לא אליטיסטי ויחודה היה בשילוב בין לימודי הקודש לבין לימודי החול. המטרה הייתה להכשיר
את הנוער של הציונות הדתית לחיי המעשה בחברה ובמדינה. ישראל סדן (1923-1996) האיש שהגה את רעיון הישיבה התיכונית הראשונה, ואף הגה את רעיון שם המוסד – 'מדרשיה',  ניהל ותכנן את סדר היום במוסד ואת תוכניות הלימודים כחצי יובל שנים.
בשיאה למדו וגרו במדרשיה 1500 תלמידים. בתש"ט, 1949 סיים המחזור הראשון. בגרו בה 49 מחזורים עד שנת 2007 השנה בה התאחדו עם חטיבת קרית יעקב הרצוג בכפר סבא ועזבו את פרדס חנה.

כיום המקום משמש את רשת בית אקשטיין כבית ספר ופנימייה ובית הכנסת כבית מדרש לקהילות באיזור.
רוב המבנים עדיין שם והטייח המקורי נשמר בהם.

באירועי תשעים לפרדס חנה ב 2019, הצבנו שלט היסטורי במדרשיה וערכנו סיורים גם בקרית המדרשיה. בין המטיילים
היה גם מיכאל יעקובסון שכתב פוסטים על המדרשיה בבלוג שלו חלון אחורי

1979, בניין הפנימיה *ארכיון המדינה
1979, אולם הספורט *ארכיון המדינה
שנות ה-60', ג'ניה אוורבוך, (מימין) וזלמן ברון באתר בניה, אוסף משפ' ברון
צוואתו של ישראל סדן בשלט שנקבע במתחם המדרשיה המבהיר מה היעוד
צילום: אילנה פלדה 2012
מפת התמצאות בקריית המדרשיה כפי שהתוותה ג'ניה אוורבוך צילום: אילנה פלדה, 2012

מקורות: ארכיון דוד נודל, בית הראשונים, ויקיפדיה, גנזך המדינהמיכל ויטל-ברון,

אדר' דניאלה פוסק

על המרחב הציבורי ותפקידו בבניית קהילות

21/6/2019, אדר' דניאלה פוסק. צילום: שרה ברנשטיין

אודות:
אדריכלית דניאלה פוסק – יושבת ראש הועדה המחוזית תל-אביב. מנחה ומלמדת באקדמיה לאמנות "בצלאל" – לימודי תואר שני בעיצוב אורבני. בוגרת תואר ראשון ושני באדריכלות ותכנון ערים – אוניברסיטת דלפט, הולנד
תפקידים קודמים: מתכננת מחוז מרכז, מהנדסת העיר הרצליה, אדריכלית העיר תל אביב יפו, אדריכלית קהילה ושימור ומנהלת פרויקטים בעיריית דלפט, הולנד.

במסגרת התפקידים השונים קידמה מאות תכניות העוסקות במרחב הציבורי – כולל פיתוח רשתות שבילי אופניים, סטנדרט לפיתוח מרחב ציבורי מוטה הולכי-רגל, מדיניות נטיעת עצים , מערך טיילות חוף, כיכרות, פארקים ומבני ציבור משמעותיים. בנוסף קידמה ומקדמת עשרות תכניות משמעותיות הכוללות תכניות מתאר כלל יישוביות, מתחמי פיתוח גדולים ופרויקטי התחדשות עירונית רחבי היקף.

תחומי השפעה משמעותיים נוספים הם תכנון תחבורה מוטת הסעת המונים, רשתות ומתקני תשתית משמעותיים, תכניות ניהול נגר וניקוז אזוריים והיבטים שונים של שינויי האקלים ובכללם התמודדות עם תופעת איי החום העירוני.

תקציר ההרצאה:
על המרחב הציבורי ותפקידו בבניית קהילות, שימור ופיתוח תרבות תוך העצמת איכות החיים של הפרט ואיכות הסביבה של הכלל.

 

 

 

 

'חיי התרבות השוקקים שהיו כאן מתמיד'

פתיחת התערוכה עם אורחים


ישבתי, חיפשתי וחשבתי רבות איזו תערוכה תתאים לחגיגות ה-90 לעיירה שלנו
ואז הסתכלתי סביב, מה מייחד אותנו התושבים ברחבי המושבה שלנו; איפה אנחנו יושבים, נפגשים ונהנים ממנה. לאן אנחנו הולכים היום ולאן פעם הלכו. איזה מרחבים אנשים יצרו למען אנשים, במרחב הציבורי.

פרדס חנה הוקמה ב-1929 כמושבה חקלאית לגידול הדרים, במרץ של אותה שנה השתכנו כבר 15 המשפחות הראשונות. ב-1933, כשהמושבה מנתה כבר כאלף תושבים, הוגשה בקשה מטעם ועד המושבה להקים בית-עם רחב ידיים.
פרדס חנה ואחותה הבכורה כרכור (1913) מהוות בית לקהילה גדולה של יוצרים, אמנים, אומנים ואנשים שמוקירים את התרבות המקומית, זו שנבנתה פה ונוצרה במהלך השנים.
הווי התרבות המקומית החל מהייקים שעלו לכאן והחזיקו את התרבות, לצד הפרדסים שהיו בבעלותם. רוב המקומות שינו צורה אבל הם הנחילו נינוח מקומי ייחודי שממשיך עד היום, פינות תרבות עדיין מתקיימות סביבנו ואנו נהנים מהם ומהמורשת הותיקה.

הכל מתחדש כה מהר, הישן נעלם מפני החדש. מצמוץ אחד ארוך והכל משתנה, אבל, נטועות תזכורות. הן שמורות למי שהולך לאט ורוצה לדעת, להסתכל.

תודה לכל עובדות ארכיון בית הראשונים, לתלמה לוי על חומרי התערוכה מהארכיון, למיכל טבצ'ניק על העזרה בהכנה לדפוס, לחצר השוק על החלל, לדניאל אבידן על התלייה המקצועית

אילנה פַּלַדַה וצוות מקום שמור