פוטו ארצי – PHOTO ARTZI

קשה לפספס את הבית הקטן ברחוב החרובים, עם שלט הצלמניה בחזיתו והבאר משנת תרפ"ט הצמודה לו. רבים פינטזו
לבנות בו את בית חלומותיהם. משפחת הרפז הגשימה

סוג המבנה  מגורים וצלמניה
כתובת  רחוב החרובים
שנת הקמה  הבאר 1929, הבית 1954
אדריכל  דוד נודל
סגנון  בניה מקומית עם השפעות הסגנון הבינלאומי
משמש היום  בית מגורים

ארצי (3)

2013, בית ארצי ברחוב החרובים


"בשנת 1929 (תרפ"ט) הייתה פה אחת משתי הבארות הראשונות של פרדס חנה.
בשנת 1932 מצאו באר טובה
בכרכור וזאת ננטשה. בתחילת שנות ה־50 השטח עבר לבעלות אברהם ארצי, קרוב משפחה שלי שהיה צלם.
בחלק האחורי הוא בנה בית ובחזית שתי חנויות – אחת שמשה סטודיו לצילום ובשנייה נמכרו צורכי צילום. החיבור בין
המגורים לעסק היה נפוץ מאוד אז", מספר דורון.
ארצי נפטר בשנת 1983 ואלמנתו שרה המשיכה להתגורר בבית עד לפטירתה בשנת 2007. דורון נהג לבקר בבית בילדותו
וידע שיהיה לו קשה להיפרד ממנו. "החלטנו לעשות ניסיון ולעבור לגור פה לשנה. אמרנו שאם יהיה נוח נעבור באופן קבוע,
ואם לא – יהיה יותר קל לשחרר".
(2015, בראיון לשרון בן-דוד למגזין "את")

אברהם ארצי נולד בפולין בשנת 1918, עלה ארצה בשנת 1943 הגיע לפרדס חנה והחל לעסוק בצילום.
ב 1948 התגייס כצלם לחיל האוויר. כשחזר לפרדס חנה והצילום הפך למקצוע חיפש מקום משלו לפתוח בו את הצלמניה.
וכך בשנת 1950, רכש את החלקה עם הבאר וכחייל משוחרר, משרד המסחר והתעשייה המליץ להקציב לו חומרי בניין
(שהיו בהקצבה), לבניית ביתו עם שרה גולדברג (1923-2009) גם היא עולה מפולין שאיבדה את כל משפחתה
בשואה.
השניים נפגשו בפרדס חנה והתחתנו בשנת 1950, לזוג לא היו ילדים.

שנות ה 60' משפחת ארצי עם קרוביהם בחזית הצלמנייה ארצי במרכז מקור דורון הרפז

שנות ה 60' בחזית הצלמניה, מימין לשמאל: אבא פנחס אמא קרני סבא חיים דודה שרה ארצי סבתא לאה. צילום: אברהם ארצי. באדיבות משפ' הרפז

ממממממממממ

תכנון הבית נעשה ע"י  דוד נודל – מודד ואדריכל שתכנן הרבה מוסדות ובתים בעיקר בפרדס חנה 
נודל התאים את מבנה הבית כיחידה אחת עם מבנה הבאר שהיה שייך לפיק"א והיתה מושכרת מיום הקמתה
כבית מלאכה לחיים
ריבקיס הנפח.

1929, חיים ריבקיס בפתח הבאר *מקור יהודה הורביץ לבית הראשונים

1929, חיים ריבקיס בפתח הבאר *מקור יהודה הורביץ לבית הראשונים

צצצצצצצצ

תוכנית

תוכנית הבית של בית ארצי בתכנון נודל, באדיבות משפ' הרפז

מממממממממ

ציור תוכנית בית ארצי

תוכנית הגן של הבית ע"י נודל. באדיבות משפ' הרפז

כמו כל הבתים שבנה נודל, הבית התאפיין בסגנון צנוע, גג שטוח, חדרים מרווחים ומלאי אור יום, עם אלמנטים
של הסגנון הבינלאומי. הוא
עמד תחת עצי החרוב הרבים שעל שמם נקרא הרחוב. היום נשארו יותר פיקוסים

1982, רחוב החרובים

1982, רחוב החרובים. אוסף בית הראשונים

 

יש גם פיקוסים

רחוב החרובים בשנות ה 90'

צצצצצצצצ

ארצי צילם המון והכל, היה אחד מהצלמים העסוקים במושבה, הוא התרוצץ על האופנוע שלו והגיע בהזמנת
המועצה לכל אירוע חשוב שהתרחש כאן, לצלם את המתהווה ולצד זה צילם עשרות ילדים שישבו לפניו אם
בסטודיו אם בביתן לצילומי פורטרטים, מנהג שהיה נפוץ בזמנו. הוא השאיר אחריו מאות תמונות. חלקן הגדול
נמצא בארכיון בית הראשונים כולם חתומות כפוטו לייקה או פוטו ארצי.
ארצי נפטר בשנת 1980 ואלמנתו שרה המשיכה להתגורר בבית עד לפטירתה בשנת 2009.

img572

1951, חשבון עם חתימת פוטו ארצי. אוסף בית הראשונים

פברואר 2013 070

עוד חותמת מאוחרת יותר פוטו לייקה מגד? אוסף בית הראשונים

ללללללללל

Pic T1 (14)

1966, חתונת ההורים של דורון בבית של ארצי. עומדים מימין לשמאל: ארצי, שרה, סבתא אריקה, סבא אריה יושבים סבא חיים, אמא קרני, אבא פנחס, סבתא לאה.  באדיבות משפחת הרפז

לללללל

בית ארצי (9)

אלמנטים בבית המקורי

צצצצצצצ

פוטו ארצי בית (5)

חזית הצלמניה הסגורה בשנות ה 80'

צצצצצצצ

בשנת 2014 הבית זכה לחיים חדשים, המכבדים את עברו.  האופי והאלמנטים שהיו חלק מהבית המקורי היוו
השראה לבעלי הבית החדשים ולמעצבת דגנית גור אריה, שהופקדה על תכנון הבית, השימור והשחזור והתאמתו
כמגורים פונקציונלים ועכשווים למשפחה צעירה.   


השילוט המקורי של הסטודיו לצילום הוסר, שופץ והוחזר, כך גם שלט מגדל המים ואפילו הצמחייה שומרה, שיחים
נשלחו להחלמה אצל הגנן וכמה עצים מהגינה המקורית נותנים פרי גם כיום. התעקשות הבעלים והמעצבת לשמר
את הקיים ולהתאים את החדש לרוח המקור תוך הוספת אלמנטים אורבניים־תעשיתיים הפיחה רוח חיים חדשה
בבית ההיסטורי.

Bait-Pardes-Hana

בית ארצי אחרי השיפוץ. עיצוב: דגנית גור אריה צילום: בועז לביא

לללללללל

Bait-Pardes-Hana-016_p-500x322

פנים הבית, עיצוב: דגנית גור אריה צילום: בועז לביא

לללללללל

WhatsApp Image 2020-08-18 at 22.03.43 (1)

עיצוב: דגנית גור אריה, צילום: בועז לביא

לללללללל

WhatsApp Image 2020-08-18 at 22.03.42

עיצוב: דגנית גור אריה, צילום: בועז לביא

בית עם שלט

2019, שלט היסטורי על רקע הבאר ושלט הצלמניה  וקסיה אבובית בשיא פריחתה. צילום: אילנה פלדה

צצצצצצצצ

לכתבה במגזין את

חומרים ותמונות: ארכיון בית הראשונים פרדס חנה כרכור,  משפחת ארצי-הרפז,  מגזין את, דגנית גור אריה

מדרשית נעם – פרדס חנה

לאחרונה נמכרה מדרשית נעם ליזמים פרטיים ואתם יודעים מה זה אומר,
שכל הגבעה ההיסטורית שניתנה לחינוך ומלאה באדריכלות יוצאת דופן תהפך לעוד חלומות
פרדס חנה במקום להמשיך כקריית חינוך כפי שנועדה מתחילתה וכצוואתה

שנות ה 70' – מדרשית נעם כאחד האתרים המייצגים את המושבה על גלויה של פלפוט. *ארכיון בית הראשונים

בית הכנסת וקריית מדרשית נעם
סוג המבנה בית כנסת, פנימיה ואולם ספורט
כתובת דרך למרחב, פרדס חנה 
שנת הקמת המדרשיה 1945
בנייני הקריה 1956-1977
בית הכנסת 1961
אדריכל ג'ניה אוורבוך והמהנדס זלמן ברון
סגנון בינלאומי
משמש היום בית מדרש ובתי ספר של רשת בית אקשטיין

מדרשית נעם ("נוער מזרחי") היוותה מדרשית דגל של הציונות הדתית ומקור גאווה לפרדס חנה, בית המדרש (בית הכנסת)
הופיע בכל פרסומי המדרשיה והמועצה כמבנה אדריכלי מיוחד שיש להתגאות בו.

מפרסומי המועצה *ארכיון בית הראשונים

המדרשיה נוסדה באלול ה' תש"ה 1945, כישיבה תיכונית שהוקמה ע"י ישראל סדן (קוז'ינצקי), מיכאל ליברמן (צור)
והרב יהושע יגל (יוגל) שעמדו בראש תנועת 'נוער מזרחי' .
סדן רצה להקים את המדרשיה הרחק משאונה של העיר הגדולה ובביקור מזדמן בפרדס חנה, המקום מצא חן בעיניו.
מהכרותו המוקדמת את הרב יהושע יגל כמחנך מוצלח הזמינו לשמש כראש הישיבה של המדרשיה החדשה שעומדת לקום.
בתחילת דרכה המדרשיה התאכסנה בבית הכנסת הגדול של פרדס חנה, אח"כ בבי"ס אלישבע, עד שבשנת 1949 חברת פיק"א
הקציבה אדמה לבניית המדרשיה צמוד לשכונת התימנים (רמב"ם).
בשנת הש"י פנו אליעזר פרלמן בשם ההנהלה ממשרדם בתל אביב וישראל סדן בשם המדרשיה  אל ראש המועצה דר' רובינזון 
"עצם המקום נראה לנו ברם כמות הדונמים לא באה בחשבון הואיל והתכנון נעשה למוסד שיכיל עד 500 תלמיד והכמות הקרקעית המינימלית הדרושה לבצוע תכנון זה היא לפחות 50-60 דונמים…" "קראנו בעיתונות שתהיה לכם פגישה (לרובינזון ראש המועצה)
עם הברון אלי דה רוטשילד וזו ההזדמנות ללבן נושא זה. (לא נמצאו סימוכין לביקורו של הברון בפרדס חנה)
וכך המוסד גדל לגודלו הנוכחי.

גֶ'נְיָה אָוֶורְבּוּך באותם ימים הייתה אדריכלית ישראלית בולטת אחרי קריירה עשירה בשנות ה-30 וה-40. אישה בעולם של גברים,
מוכשרת ונמרצת, עיקר תכנונייה התאפינו בסגנון הבינלאומי, ורבים מבנייניה, ובראשם כיכר דיזנגוף, מוכרים כיום כמבנים לשימור
המהווים חלק מן העיר הלבנה של תל אביב. 
ממשרדם המשותף עם המהנדס זלמן ברון אחרי שתכננו פרוייקטים ציבוריים רבים וגדולים הוזמנו לתכנן את קמפוס המדרשיה
כיתות לימוד, פנימיות, אולם ספורט ועיקר תפארתו את בית המדרש -בית הכנסת שיכיל 1000 אנשים.

את טקס יריית אבן הפינה לבנייני קרית המדרשיה חגגו באפריל 1953 בהשתתפות אורחים חשובים, ג'ניה אוורבוך
מוסרת למהנדס דוד נודל הוראות מדוייקות לסידור הטקס

1953, פתקאות עם הוראות לטקס אבן הפינה מאוורבוך ברון לדוד נודל *ארכיון נודל בית הראשונים

חנוכת הבית של שני המבנים הראשונים כיתות לימוד ופנימיה יחגגו בחנוכה 1955 במאורע ישובי עם אורחים רבים מן הארץ
ומחוץ לארץ וכן שגרירי חוץ, "לרגל הנל חשוב שייעשה צעד מידי לסלוק המזבלה בגבול שטח המדרשיה ע"י השכנים יהיה בלתי
הולם לאורחים" ביקשו מהמועצה

בית הכנסת נחנך בשנת 1966 עם הכנסת ספר תורה, הוא נבנה ברוח התקופה והסגנון של ג'ניה ומתאפיין בקווים אופקיים,
מורכב בעיקרו מגוש קופסתי כשאת הגג מקרה כיפה שטוחה,ושימוש בחומרי בנייה חשופים – בלוקים ממלט, לבני סיליקט, אבן
ופלטות של בטון מזויין בתקרה ואלמנטים דקורטיבים משמשים כמשרביות להכנסת אור יום.
את הגן והמרחבים תכנן –  מ. ויקטור, אדריכל גנים

תוכניות של אוורבוך – ברון לבית המדרש *ארכיון בית הראשונים
1960, בית הכנסת בעת בנייתו, מתוך דו"ח המועצה לשנים 59-65, צילום: פוטו ארצי *ארכיון בית הראשונים
שנות ה 70' בית המדרש בתפארתו *ארכיון המדינה

המדרשיה קנתה לה שם של מוסד לא אליטיסטי ויחודה היה בשילוב בין לימודי הקודש לבין לימודי החול. המטרה הייתה להכשיר
את הנוער של הציונות הדתית לחיי המעשה בחברה ובמדינה. ישראל סדן (1923-1996) האיש שהגה את רעיון הישיבה התיכונית הראשונה, ואף הגה את רעיון שם המוסד – 'מדרשיה',  ניהל ותכנן את סדר היום במוסד ואת תוכניות הלימודים כחצי יובל שנים.
בשיאה למדו וגרו במדרשיה 1500 תלמידים. בתש"ט, 1949 סיים המחזור הראשון. בגרו בה 49 מחזורים עד שנת 2007 השנה בה התאחדו עם חטיבת קרית יעקב הרצוג בכפר סבא ועזבו את פרדס חנה.

כיום המקום משמש את רשת בית אקשטיין כבית ספר ופנימייה ובית הכנסת כבית מדרש לקהילות באיזור.
רוב המבנים עדיין שם והטייח המקורי נשמר בהם.

באירועי תשעים לפרדס חנה ב 2019, הצבנו שלט היסטורי במדרשיה וערכנו סיורים גם בקרית המדרשיה. בין המטיילים
היה גם מיכאל יעקובסון שכתב פוסטים על המדרשיה בבלוג שלו חלון אחורי

1979, בניין הפנימיה *ארכיון המדינה
1979, אולם הספורט *ארכיון המדינה
שנות ה-60', ג'ניה אוורבוך, (מימין) וזלמן ברון באתר בניה, אוסף משפ' ברון
צוואתו של ישראל סדן בשלט שנקבע במתחם המדרשיה המבהיר מה היעוד
צילום: אילנה פלדה 2012
מפת התמצאות בקריית המדרשיה כפי שהתוותה ג'ניה אוורבוך צילום: אילנה פלדה, 2012

מקורות: ארכיון דוד נודל, בית הראשונים, ויקיפדיה, גנזך המדינהמיכל ויטל-ברון,

ברוכים הבאים למקום שמור

שנות ה40', מלון הירש (כיום 'הכל בדולר') מרכז המושבה * ארכיון בית הראשונים

תראו את התמונה הזו. בתוך שדה צומח בית לבן, כמעט מסנוור על רקע השמש הארצישראלית.
ברקע משמאל – שלד עגלולי של בניין נוסף. אם תסתכלו ממש לתוך התמונה תוכלו לראות משמאל גשר.
הבניין ברקע הוא האמפיתיאטרון בית העם, שעומד בדד במורד רחוב המעלה. הגשר נמצא מעל לואדי, שלימים זרם בו השיקשוק.
סביבם הכל מתחדש כה מהר, הישן נעלם מפני החדש ובנינים צומחים במקום הדרים.
מיצמוץ אחד ארוך וכל התפאורה משתנה. אבל בתוכה נטועות תזכורות. והן שמורות למי שהולך לאט ויודע להסתכל.

מקום שמור נולד מתוך געגוע בלשי למה שהיה כאן פעם, מהרצון לשתף אתכם בחוויה של מבט בסימני הדרך הארכיטקטונים במושבה פרדס חנה כרכור, להוקיר את הקיים, הנכחד, את המתקלף בקצוות.
הפרוייקט, שעושה דרכו באיטיות במעלה סדר היום, נהגה על ידי אילנה פלדה, שרתמה רבים וטובים למלאכה.
את תלאות הוצאתו אל הפועל תוכלו לקרוא כאן, ואת תיאור הפרוייקט המלא תוכלו לקרוא כאן.
האתר הזה נבנה כדי לשתף אתכם בתהליך היצירה של [מקום שמור] – אירוע יישובי הכולל ביקורים, סיורים והרצאות באביב, עם הפריחה.
החומר הארכיוני שנאסף ועוד יתווסף, מבקש כמו הבתים עצמם, להביא את עצמו לידיעת הציבור.

מקום שמור לזכרונות,
הזמנה למבט חדש על הישן.
ברוכים הבאים.

כדי להכנס לפוסטים התגלגלו למטה ↓


לרשימת אתרים לאירוע | מה זה מקום שמור | מקום שמור, מילה אישית |

אדריכל ליאור ויתקון

איך שומרים על "קסם" ?, היש דבר כזה, תשובה?, עיר עם ניחוח הדרים

21/6/2019, אדר' ליאור ויתקון: ' האם תחת השינוי העתידי הצפוי – עוד יש אפשרות לשמור על ה"קסם" ?'

אודות:
אדריכל, בן המושבה פרדס חנה. עוסק בתכנון מבני ציבור וחינוך, שימור ותכנון עירוני.

תקציר הרצאה:
נולדתי מול השוק הישן, רק חצי מרחוב ילדותי היה סלול. במחציתו השנייה, בחורף היו שלוליות ענק והדרך לגן הילדים היתה אתגר וחוויה גם יחד.
כיום, כשאני הולך עם בנותיי במושבה, אני עדיין יכול להצביע להן על דברים שנשארו מאז. זה יכול להיות בפריחה, בריחות או בשקט של שבת. המושבה עוברת שינויים דרמטיים. מושבת ילדותי, איננה עוד – לטענת אבי, זה קרה הרבה לפני שנולדתי.
יחד עם זאת גם לפרדס חנה של היום – עוד יש "קסם" מקומי ומיוחד. האם יש דרך לשמר את רוח המקום ? האם תחת השינוי העתידי הצפוי – עוד יש אפשרות לשמור על ה"קסם" ?