מקום שמור

מרכז מסחרי ושוק כרכור

לפני שהתמקמנו בפרדס חנה (1994) טיילנו לעיירה לעשות הכרות, באחד מהסיבובים הגענו למבנה צדדי שוק קטן ישן די מוזנח
ועליו שלט אנה לוטן! מה אנה לוטן? כאן בעיירה מה קשור
הכרתי את הקוסמטיקה שלה בתל אביב דרך חברה עם מספרה מגניבה בבזל היא מכרה אותה מפה לאוזן והנה באמצע מה שהתברר כרכור, שלט שלה על המבנה. לימים התברר שזה אכן שייך למשפחתה שהיום הם בעלי מפעל "אנה לוטן" לתפארת באור עקיבא השכנה.

בשנת 2013 באירועי מאה לכרכור חיפשתי מקום להציג תערוכה של סוניה קולודני הצלמת שהשאירה היסטוריה עשירה על החיים
בכרכור, הייתי די מיואשת מהחללים שיש {לצערי עד היום) ורגע לפני התקפלות הברקתי וצלצלתי לעודד לוטן. בלי שהכרנו
הרמתי טלפון וביקשתי חלל לגלריה זמנית.
בלי היסוס הוא נענה והצגנו שם את התערוכה שהיתה בול על המקום ומרגשת עם כל המפגשים של הוותיקים עם תמונות מחייהם
וחבריהם מילדות. שהיתי שם כמה חודשים בזכותם
עכשיו 21 במרץ 2024, מלחמה, יום השוויון, תחילת האביב וככה השוק נמחק לטובת בניין מגורים שמקווה שלא יהיה עוד מבצר שיש
וזכוכית סתמיים, חבל שלא הצלחנו לשמור על עוד חתיכה מהיופי והאופי המקומי של כרכור ההיסטורית.

מרכז מסחרי ושוק בכרכור

סוג המבנה מסחר, שוק ומלאכה זעירה
שנת בניה 1949
כתובת סמטת הדורות
אדריכל עמנואל ליבוביץ'
סגנון רוח הסגנון הבינלאומי
משמש היום נהרס עד היסוד מרץ 2024  

בשנות ה- 40' רחוב המושב היה למרכז המושבה כרכור- בית הפועלים, בית גרטן, תחנת דלק, איטליז, לא רחוק הצרכנייה
ואז מלון פרוינד, ואפילו בנק הפועלים הגיע.
המועצה יזמה הקמתו של מרכז למלאכה זעירה לתושבים, זה היה בתקופתו של שלמה שמעוני ממושב כרכור שהיה ראש המועצה
(1945-1948) הם יזמו הקמת שוק קטן כמרכז למלאכה זעירה עמנואל ליבוביץ', מהנדס אדריכל, שיתכנן עשור אחרי גם את
השוק בפרדס חנה והרבה בתים פרטיים באזור
הוא תכנן מבנה ברוח הסגנון הבינלאומי לכל אורך הסמטה בואכה גן הגיבורים, החללים הקטנים הם בגודל מדויק למלאכה,
ויש להם דלת שמובילה אחורה, לחצר קטנה משותפת לכל המבנה. מעין כניסת ספקים
לוטן האבא היה מהנדס מועצה פרדס חנה כרכור 70-71 וכשהמועצה החליטה למכור את המבנה
הוא רכש אותו ממנה

עם השנים המקום היה מאוכלס חלקית, במשך שנים היו כאן המשרדים של אנה לוטן, שהיו בעלי הבניין והירקנייה הכי וותיקה.
בדור הראשונים של עליית התשעים נפתחו כאן עסקים חדשים מקומיים שקיוו למצוא כאן את ביתם ביניהם מסעדה בוכרית,
אלינה בית לאמנות מפעל עיצוב של כיסכיסא, הוצאת פראג, חנות עיצוב של סטודיו כתם, בר 7 המיתולוגי, יד שנייה של שרון קנטור, סנדביצ'ייה מעודכנת של שי אביבי ותמיד היתה שם מתפרת מפרשים.
מזה עשור המקום פונה מכל דייריו והבעלים הגישו וקיבלו אישור בניה מבלי לנסות לשמר משהו מעברו הכרכורי

מדרשית נעם – פרדס חנה

לאחרונה נמכרה מדרשית נעם ליזמים פרטיים ואתם יודעים מה זה אומר,
שכל הגבעה ההיסטורית שניתנה לחינוך ומלאה באדריכלות יוצאת דופן תהפך לעוד חלומות
פרדס חנה במקום להמשיך כקריית חינוך כפי שנועדה מתחילתה וכצוואתה

בית הכנסת וקריית מדרשית נעם
סוג המבנה בית כנסת, פנימיה ואולם ספורט
כתובת דרך למרחב, פרדס חנה 
שנת הקמת המדרשיה 1945
בנייני הקריה 1956-1977
בית הכנסת 1961
אדריכל ג'ניה אוורבוך והמהנדס זלמן ברון
סגנון בינלאומי
משמש היום בית מדרש ובתי ספר של רשת בית אקשטיין

מדרשית נעם ("נוער מזרחי") היוותה מדרשית דגל של הציונות הדתית ומקור גאווה לפרדס חנה, בית המדרש (בית הכנסת)
הופיע בכל פרסומי המדרשיה והמועצה כמבנה אדריכלי מיוחד שיש להתגאות בו.

המדרשיה נוסדה באלול ה' תש"ה 1945, כישיבה תיכונית שהוקמה ע"י ישראל סדן (קוז'ינצקי), מיכאל ליברמן (צור)
והרב יהושע יגל (יוגל) שעמדו בראש תנועת 'נוער מזרחי' .
סדן רצה להקים את המדרשיה הרחק משאונה של העיר הגדולה ובביקור מזדמן בפרדס חנה, המקום מצא חן בעיניו.
מהכרותו המוקדמת את הרב יהושע יגל כמחנך מוצלח הזמינו לשמש כראש הישיבה של המדרשיה החדשה שעומדת לקום.
בתחילת דרכה המדרשיה התאכסנה בבית הכנסת הגדול של פרדס חנה, אח"כ בבי"ס אלישבע, עד שבשנת 1949 חברת פיק"א
הקציבה אדמה לבניית המדרשיה צמוד לשכונת התימנים (רמב"ם).
בשנת הש"י פנו אליעזר פרלמן בשם ההנהלה ממשרדם בתל אביב וישראל סדן בשם המדרשיה  אל ראש המועצה דר' רובינזון 
"עצם המקום נראה לנו ברם כמות הדונמים לא באה בחשבון הואיל והתכנון נעשה למוסד שיכיל עד 500 תלמיד והכמות הקרקעית המינימלית הדרושה לבצוע תכנון זה היא לפחות 50-60 דונמים…" "קראנו בעיתונות שתהיה לכם פגישה (לרובינזון ראש המועצה)
עם הברון אלי דה רוטשילד וזו ההזדמנות ללבן נושא זה. (לא נמצאו סימוכין לביקורו של הברון בפרדס חנה)
וכך המוסד גדל לגודלו הנוכחי.

גֶ'נְיָה אָוֶורְבּוּך באותם ימים הייתה אדריכלית ישראלית בולטת אחרי קריירה עשירה בשנות ה-30 וה-40. אישה בעולם של גברים,
מוכשרת ונמרצת, עיקר תכנונייה התאפינו בסגנון הבינלאומי, ורבים מבנייניה, ובראשם כיכר דיזנגוף, מוכרים כיום כמבנים לשימור
המהווים חלק מן העיר הלבנה של תל אביב. 
ממשרדם המשותף עם המהנדס זלמן ברון אחרי שתכננו פרוייקטים ציבוריים רבים וגדולים הוזמנו לתכנן את קמפוס המדרשיה
כיתות לימוד, פנימיות, אולם ספורט ועיקר תפארתו את בית המדרש -בית הכנסת שיכיל 1000 אנשים.

את טקס יריית אבן הפינה לבנייני קרית המדרשיה חגגו באפריל 1953 בהשתתפות אורחים חשובים, ג'ניה אוורבוך
מוסרת למהנדס דוד נודל הוראות מדוייקות לסידור הטקס

חנוכת הבית של שני המבנים הראשונים כיתות לימוד ופנימיה יחגגו בחנוכה 1955 במאורע ישובי עם אורחים רבים מן הארץ
ומחוץ לארץ וכן שגרירי חוץ, "לרגל הנל חשוב שייעשה צעד מידי לסלוק המזבלה בגבול שטח המדרשיה ע"י השכנים יהיה בלתי
הולם לאורחים" ביקשו מהמועצה

בית הכנסת נחנך בשנת 1966 עם הכנסת ספר תורה, הוא נבנה ברוח התקופה והסגנון של ג'ניה ומתאפיין בקווים אופקיים,
מורכב בעיקרו מגוש קופסתי כשאת הגג מקרה כיפה שטוחה,ושימוש בחומרי בנייה חשופים – בלוקים ממלט, לבני סיליקט, אבן
ופלטות של בטון מזויין בתקרה ואלמנטים דקורטיבים משמשים כמשרביות להכנסת אור יום.
את הגן והמרחבים תכנן –  מ. ויקטור, אדריכל גנים

המדרשיה קנתה לה שם של מוסד לא אליטיסטי ויחודה היה בשילוב בין לימודי הקודש לבין לימודי החול. המטרה הייתה להכשיר
את הנוער של הציונות הדתית לחיי המעשה בחברה ובמדינה. ישראל סדן (1923-1996) האיש שהגה את רעיון הישיבה התיכונית הראשונה, ואף הגה את רעיון שם המוסד – 'מדרשיה',  ניהל ותכנן את סדר היום במוסד ואת תוכניות הלימודים כחצי יובל שנים.
בשיאה למדו וגרו במדרשיה 1500 תלמידים. בתש"ט, 1949 סיים המחזור הראשון. בגרו בה 49 מחזורים עד שנת 2007 השנה בה התאחדו עם חטיבת קרית יעקב הרצוג בכפר סבא ועזבו את פרדס חנה.

כיום המקום משמש את רשת בית אקשטיין כבית ספר ופנימייה ובית הכנסת כבית מדרש לקהילות באיזור.
רוב המבנים עדיין שם והטייח המקורי נשמר בהם.

באירועי תשעים לפרדס חנה ב 2019, הצבנו שלט היסטורי במדרשיה וערכנו סיורים גם בקרית המדרשיה. בין המטיילים
היה גם מיכאל יעקובסון שכתב פוסטים על המדרשיה בבלוג שלו חלון אחורי

מקורות: ארכיון דוד נודל, בית הראשונים, ויקיפדיה, גנזך המדינה, מיכל ויטל-ברון,

אירוע מס' 2 – מקום שמור:מאה לכרכור

1928, חתונתם של אליהו דוד ובתיה בדש בבית אחוזה (הבניין מאחור), צילום: סוניה קולודני *ארכיון בית הראשונים

2012, בניין קולנוע אוריון הנטוש