סוניה קולודני צלמת (1901-1999)

לא הכרתי ולא פגשתי את סוניה אלא מחיטוטי בארכיון בית הראשונים ובביקורים שערכתי אצל ותיקי כרכור לקראת אירועי המאה לכרכור, בדיעבד היא כבר נחקרה אבל כאן נפגשתי בצילומים שתיעדו את תחילתה של כרכור מחגיגות ציבוריות ופרטיות, נופים, אנשים, תלמידי
בית הספר חתונות והחיים. מסתבר שהיא בילתה כאן התארחה לכוס תה והשאירה לנו ארכיון צילומים חשוב על התקופה.
כך שבאירוע המאה היה ברור לי שהיא חייבת תערוכה.
מצאתי וקיבלתי חלל נהדר בשוק הקטן בסמטת הדורות מעודד לוטן בנדיבותו, את האוצרות והטקסט הזמנתי את חברתי עידית רייזנר אלפנדרי.
התערוכה היתה מרגשת כשילדי כרכור בני ה 80' באו לזהות את עצמם וחבריהם בתמונות ילדותם.
לכבוד ה 108 שנים לכרכור מעלה זכרונות

סוניה קולודני בביתה, צילום: ישראל טלבי *אוסף המשפחה

סוניה נולדה בתחילת המאה ה 20' בפינסק, רוסיה. בשנת 1914 גורשה משפחת קולדוני, כמו משפחות יהודיות נוספות, לפולין.
אביה נפטר ממחלת הטיפוס ובצוואתו ביקש מבני המשפחה לעלות לארץ ישראל.
היא למדה עברית ולאחר שסיימה את התיכון עבדה במשך שנתיים אצל צלם בוורשה, שם רכשה את רזי המקצוע.

בשנת 1922 עלתה סוניה והתיישבה בחדרה, בעקבות אחיה שמאי קולודני אחד ממקימי חדרה שעלה שנתיים קודם ושלח
לה רישיון עליה וכסף למסע והכין בשבילה סטודיו ומעבדת צילום בביתו וחדר חושך בחצר. הם התגוררו בחדרה וביתם הפך להיות
מקום עבודתה של סוניה.
במהלך שנות העשרים, עלו לארץ גם שאר בני משפחתה וסוניה הפכה למפרנסת העיקרית של כל משפחתה
(המשפחה מנתה 9 נפשות ). בשנת 1925, עברה סוניה להתגורר בחלק אחר של חדרה, ובחצר הבית הקימה את הצריף,
שברבות הימים הפך להיות המיקום הזמני של "הצלמניה". את מיקומה הקבוע מצאה בסטודיו דו קומתי ברחוב ויצמן פינת רוטשילד,
באמצע שנות הארבעים.

פעילותה האמנותית המסחרית כאחת מהצלמות העבריות הראשונות השתרעה במשך ארבעה עשורים עד לאמצע שנות הששים.
סוניה השתמשה במצלמה גדולת מימדים וכבדה אותה ניידה על גבי חצובת עץ.
חתימתה מופיעה על מרבית תצלומיה. כנהוג באותם ימים, רוב עבודתה נעשתה על גבי תשלילי זכוכית.
בסוף שנות השלושים החלה סוניה לצלם גם בפורמט 6X6 במצלמה קלה וניידת יותר דוגמת מצלמת הרוליפלקס.
בהמשך סוניה צילמה גם תצלומי סטודיו רבים, עם רקעים מצויירים, כמקובל באותה התקופה בארץ ובעולם.

סוניה היתה צלמת בתוך עולם מקצועי, שנשלט על ידי גברים. היא עבדה לפרנסתה בפריפריה של חדרה ולמרות שלא הועסקה
על ידי גופים ציוניים רשמיים ולא פעלה "מטעמם", צילומיה סיקרו ותיעדו אירועים רבים בחבל ארץ זה, שללא עבודתה היו
מותירים חלל גדול בזיכרון הקולקטיבי המקומי.

עבודותיה התאפיינו במוטיבים וקומפוזיציות של צלמי התקופה, עם חזות מעט נאיבית וחופשיה ממוסכמות ציוניות וגבריות.

תצלומיה מלווים בחלקם באמירה אישית, אותם ניתן לייחס להיותה אישה ולקשר אותו יצרה עם מושאי צילומיה. ניתן
לראות זאת בעיקר בהשוואה לעבודתם של צלמים גברים ששמרו על חזות נוקשה ומרוחקת יותר.

סוניה צילמה כאמור באיזור חדרה, כרכור, פרדס חנה, שדות ים, כפר ויתקין, שפיה, קיסריה וגן  שמואל. היא תרה באתרים
רבים ומגוונים כולל בסיסי הצבא הבריטי, עבודות דרכים, חקלאות, ביצות באיזור נחל חדרה, ביקורי אישים, טיולים וטכסים,
דיוקנאות של יחידים ומשפחות, חתונות של מתיישבים, גני ילדים ובתי ספר ועוד.

בצילומיה סוניה תיעדה את ההתפתחות וההווי של כרכור. על פי תיעוד של ראשוני הישוב, בילתה סוניה ימים על גבי ימים
בתיעוד כל עץ שניטע וכל אירוע שהתקיים בכרכור, כל דמות שהגיעה לביקור הונצחה, כמו התושבים עצמם, שצולמו בכל אירוע.
תועדו חגיגות קדיחת באר המים, בניית בתי ציבור חדשים כמו בית הכנסת, בתיהם של אנשי "אחוזת לונדון,"
עבודתם של החקלאים והפועלים, ילדים בגנים ובבתי הספר ,ובהמשך סלילת הכביש לתל אביב ועוד.

אוסף תצלומי כרכור משקף את התפתחות הישוב החקלאי ואת תחילת הישוב .

1920 מועצת אחוזת לונדון בבית הריס
חברי אחוזת לונדון בבית הריס
1928, חתונת שכנים יכנס וחיותמן ברפת בחצר יכנס

אוסף הצילומים בתערוכה הורכב מצילומים שנמצאים בארכיון בית הראשונים בפרדס חנה כרכור. מאוסף הצילומים ב'מוזיאון החאן' בחדרה ומאוספים פרטיים שנמצאו בבתיהם של ותיקי כרכור.

אוסף התצלומים והתשלילים של סוניה קולודני (הכולל 900 תצלומים ותשלילים) נרכש על ידי 'מוזיאון החאן' בחדרה עם
הקמתו בשנת 1982.

אמנון הררי ואייל כגן מתייגים אנשים בצילומים בתערוכה של סוניה קולודני , צילום: אילת צורי

  • גיא רז, צלם וחוקר צילום. אוצר התערוכה המקורית 'פוטו סוניה' 2007, 'מוזיאון הארץ', רמת אביב
  • 'מוזיאון החאן', חדרה – גב' נינה רודן, מנהלת ואוצרת המוזיאון, גב' רונית ירדן, מנהלת הארכיון.
  • ארכיון בית הראשונים פרדס חנה כרכור .
  • צילומים מאוספים פרטיים של ותיקי כרכור
  • אוצרת התערוכה: עידית רייזנר אלפנדרי
  • תלייה- דניאל אבידן

כתיבת תגובה