סוניה קולודני צלמת (1901-1999)

לא הכרתי ולא פגשתי את סוניה אלא מחיטוטי בארכיון בית הראשונים ובביקורים שערכתי אצל ותיקי כרכור לקראת אירועי המאה לכרכור, בדיעבד היא כבר נחקרה אבל כאן נפגשתי בצילומים שתיעדו את תחילתה של כרכור מחגיגות ציבוריות ופרטיות, נופים, אנשים, תלמידי
בית הספר חתונות והחיים. מסתבר שהיא בילתה כאן התארחה לכוס תה והשאירה לנו ארכיון צילומים חשוב על התקופה.
כך שבאירוע המאה היה ברור לי שהיא חייבת תערוכה.
מצאתי וקיבלתי חלל נהדר בשוק הקטן בסמטת הדורות מעודד לוטן בנדיבותו, את האוצרות והטקסט הזמנתי את חברתי עידית רייזנר אלפנדרי.
התערוכה היתה מרגשת כשילדי כרכור בני ה 80' באו לזהות את עצמם וחבריהם בתמונות ילדותם.
לכבוד ה 108 שנים לכרכור מעלה זכרונות

סוניה קולודני בביתה, צילום: ישראל טלבי *אוסף המשפחה

סוניה נולדה בתחילת המאה ה 20' בפינסק, רוסיה. בשנת 1914 גורשה משפחת קולדוני, כמו משפחות יהודיות נוספות, לפולין.
אביה נפטר ממחלת הטיפוס ובצוואתו ביקש מבני המשפחה לעלות לארץ ישראל.
היא למדה עברית ולאחר שסיימה את התיכון עבדה במשך שנתיים אצל צלם בוורשה, שם רכשה את רזי המקצוע.

בשנת 1922 עלתה סוניה והתיישבה בחדרה, בעקבות אחיה שמאי קולודני אחד ממקימי חדרה שעלה שנתיים קודם ושלח
לה רישיון עליה וכסף למסע והכין בשבילה סטודיו ומעבדת צילום בביתו וחדר חושך בחצר. הם התגוררו בחדרה וביתם הפך להיות
מקום עבודתה של סוניה.
במהלך שנות העשרים, עלו לארץ גם שאר בני משפחתה וסוניה הפכה למפרנסת העיקרית של כל משפחתה
(המשפחה מנתה 9 נפשות ). בשנת 1925, עברה סוניה להתגורר בחלק אחר של חדרה, ובחצר הבית הקימה את הצריף,
שברבות הימים הפך להיות המיקום הזמני של "הצלמניה". את מיקומה הקבוע מצאה בסטודיו דו קומתי ברחוב ויצמן פינת רוטשילד,
באמצע שנות הארבעים.

פעילותה האמנותית המסחרית כאחת מהצלמות העבריות הראשונות השתרעה במשך ארבעה עשורים עד לאמצע שנות הששים.
סוניה השתמשה במצלמה גדולת מימדים וכבדה אותה ניידה על גבי חצובת עץ.
חתימתה מופיעה על מרבית תצלומיה. כנהוג באותם ימים, רוב עבודתה נעשתה על גבי תשלילי זכוכית.
בסוף שנות השלושים החלה סוניה לצלם גם בפורמט 6X6 במצלמה קלה וניידת יותר דוגמת מצלמת הרוליפלקס.
בהמשך סוניה צילמה גם תצלומי סטודיו רבים, עם רקעים מצויירים, כמקובל באותה התקופה בארץ ובעולם.

סוניה היתה צלמת בתוך עולם מקצועי, שנשלט על ידי גברים. היא עבדה לפרנסתה בפריפריה של חדרה ולמרות שלא הועסקה
על ידי גופים ציוניים רשמיים ולא פעלה "מטעמם", צילומיה סיקרו ותיעדו אירועים רבים בחבל ארץ זה, שללא עבודתה היו
מותירים חלל גדול בזיכרון הקולקטיבי המקומי.

עבודותיה התאפיינו במוטיבים וקומפוזיציות של צלמי התקופה, עם חזות מעט נאיבית וחופשיה ממוסכמות ציוניות וגבריות.

תצלומיה מלווים בחלקם באמירה אישית, אותם ניתן לייחס להיותה אישה ולקשר אותו יצרה עם מושאי צילומיה. ניתן
לראות זאת בעיקר בהשוואה לעבודתם של צלמים גברים ששמרו על חזות נוקשה ומרוחקת יותר.

סוניה צילמה כאמור באיזור חדרה, כרכור, פרדס חנה, שדות ים, כפר ויתקין, שפיה, קיסריה וגן  שמואל. היא תרה באתרים
רבים ומגוונים כולל בסיסי הצבא הבריטי, עבודות דרכים, חקלאות, ביצות באיזור נחל חדרה, ביקורי אישים, טיולים וטכסים,
דיוקנאות של יחידים ומשפחות, חתונות של מתיישבים, גני ילדים ובתי ספר ועוד.

בצילומיה סוניה תיעדה את ההתפתחות וההווי של כרכור. על פי תיעוד של ראשוני הישוב, בילתה סוניה ימים על גבי ימים
בתיעוד כל עץ שניטע וכל אירוע שהתקיים בכרכור, כל דמות שהגיעה לביקור הונצחה, כמו התושבים עצמם, שצולמו בכל אירוע.
תועדו חגיגות קדיחת באר המים, בניית בתי ציבור חדשים כמו בית הכנסת, בתיהם של אנשי "אחוזת לונדון,"
עבודתם של החקלאים והפועלים, ילדים בגנים ובבתי הספר ,ובהמשך סלילת הכביש לתל אביב ועוד.

אוסף תצלומי כרכור משקף את התפתחות הישוב החקלאי ואת תחילת הישוב .

1920 מועצת אחוזת לונדון בבית הריס
חברי אחוזת לונדון בבית הריס
1928, חתונת שכנים יכנס וחיותמן ברפת בחצר יכנס

אוסף הצילומים בתערוכה הורכב מצילומים שנמצאים בארכיון בית הראשונים בפרדס חנה כרכור. מאוסף הצילומים ב'מוזיאון החאן' בחדרה ומאוספים פרטיים שנמצאו בבתיהם של ותיקי כרכור.

אוסף התצלומים והתשלילים של סוניה קולודני (הכולל 900 תצלומים ותשלילים) נרכש על ידי 'מוזיאון החאן' בחדרה עם
הקמתו בשנת 1982.

אמנון הררי ואייל כגן מתייגים אנשים בצילומים בתערוכה של סוניה קולודני , צילום: אילת צורי

  • גיא רז, צלם וחוקר צילום. אוצר התערוכה המקורית 'פוטו סוניה' 2007, 'מוזיאון הארץ', רמת אביב
  • 'מוזיאון החאן', חדרה – גב' נינה רודן, מנהלת ואוצרת המוזיאון, גב' רונית ירדן, מנהלת הארכיון.
  • ארכיון בית הראשונים פרדס חנה כרכור .
  • צילומים מאוספים פרטיים של ותיקי כרכור
  • אוצרת התערוכה: עידית רייזנר אלפנדרי
  • תלייה- דניאל אבידן

אירוע מס' 2 – מקום שמור:מאה לכרכור

שמחה לבשר לכם שאירוע מס' 2– 'מקום שמור- מאה לכרכור' יצא לדרך.
חלמנו על אירוע בסופ"ש ארוך, עם מסיבת פתיחה, ושישישבת עם תוכנית גדושה באירועים, קטלוג, תערוכות ואורחים מרחבי הארץ.
המציאות הכתיבה אירוע קטן יותר.

אחרי משא ומתן ארוך מול המועצה של כמה חודשי עבודה בהם אייל כגן חבר וחלק מצוות ההיגוי של 'מקום שמור', החזיק לי את היד,
ועמד איתי, מאחורי ומצדדי במשא ומתן, וגם כשראיתי את הפרוייקט מתרחק ומתכווץ, כגן האמין שנקבל את התקציב. ועל כך אני רוצה
להודות לו בקול גדול אפילו לצרוח משמחה, על שהאמין ומאמין בי ובחשיבותו של הפרויקט.
תודה גדולה מגיעה גם למועצה המקומית ולנציגותיה – כוכי גידרון וענת אלקבץ האחראיות על תקציב האירועים במועצה, שהשכילו לראות
את הקשר, המתבקש, בין מקום שמור וחגיגות המאה של כרכור, ונתנו את ברכת הדרך.

האירוע יהיה ביום שישי 3/5/2013,  וזאת התוכנית:
באוהל גדול במרכז כרכור, יתקיים סימפוזיון/פנל/כנס/יום עיון (…ביטוי חדש יתקבל בברכה) שיעסוק בנושאים רלוונטים לשימורה ופיתוחה
של המושבה. מה בסימפוזיון? הנושאים בשלבי סיעור וגיבוש. יש הרבה אפשרויות והרבה חומרים, רעיונות ונושאים רלוונטיים לדיון, לנו,
ולמקומות דומים לנו בארץ. עוד מתוכננים סיורים מודרכים ע"י אנשי מקצוע, באתרים ומרחבים אדריכליים והיסטוריים בכרכור, פינות ואתרים שגם אם עברתם לידם יום יום תוכלו ללמוד עליהם יותר. על הצד הקליל של הסיורים  התיאטרון הנודד של שרון אביב וקבוצת שחקנים.
 צצצ
בחזוני אני רואה הרבה תושבים מקומיים ואוטובוסים מלאים באנשים של מיליה מקצועי, אנשים שעוסקים בתכנון, שימור, אדריכלות, נוף,
טבע עירוני, מתעניינים ובאים ליום של חוויה תיירותית, תרבותית בכרכור בת המאה. (פרדס חנה רק בת 84).
איך לדחוס מאה שנה ליום אחד? עכשיו, עם צוות היגוי אד הוק שמורכב מאנשי מקצוע ותושבי כרכור, אנחנו מתכנסים לחדד את הנושאים, לבחור פאנל דוברים ומסלולי טיול מפתיעים…
צצצ 
יש הרבה נושאים וחומרים שנאספים וזו תמיד שאלה על מה לשים את הדגש.  האם להרחיב על 'אחוזת לונדון' שהיו הראשונים לרכוש
כאן אדמות ב 1913, אך לא חיו כאן עד שנות העשרים וגם אז באו רק מעטים? או על הסיפור של אליהו דוד בדש שהגיע לכרכור ב-1921
היה בין המתיישבים הראשונים, נאחז במקום והפך למוכתר הכפר?

חגיגה

1928, חתונתם של אליהו דוד ובתיה בדש בבית אחוזה (הבניין מאחור), צילום: סוניה קולודני *ארכיון בית הראשונים

או על ההתיישבות של המושב החקלאי ב- 1925, עשרה בתים שנבנו ואולי אף תוכננו ע"י ריכרד קאופמן? (כך סיפרה לי דינה בן נתן) ובהמשכו שכן בית המלון היחיד של כרכור.
ויש גם את הסיפור של שכונת 'קבצענסק'הפועלים ובעלי מלאכה שהתיישבו כאן ב-1926 ברחוב המייסדים, ובאמצע השכונה בנו את קולנוע אוריון של האופה אופנהנדין, שהיה למרכז תרבות לכרכור ושכנותיה, אך לא מצאתי שום תמונה איך זה נראה אז. ואולי בכלל כדאי לצאת לסיור בעקבות האדריכל והבנאי קובה גבר שבנה  בכרכור גם את הקולנוע שעומד להריסה…

2012, בניין קולנוע אוריון הנטוש

ויש את סיפורי המים והמגדל שמחכה לשימור שלא יפול, והחקלאות והחקלאים מאז ושל היום, ושכונת תל שלום, ושכונת והתימנים,
ושכונת הנחל ונוה עובד, והמחנות הבריטים, והשכונות החדשות שהצטרפו, ויש עוד ועוד….
צצצ
בדרך אני פוגשת אנשים, משפחות, סיפורים ותמונות. מטיילת מאחורי הרחובות, בשבילים, בחצרות פרטיות נחבאות, שהן כמו יער
מופלא של פעם. נהנית מהמראות החורף מוסיף להם המון, ומחפשת איך לשמור עליהם. ביום ההולדת המאה של כרכור הסיפור הוא איך
להתפתח וגם לשמר את כל היופי הזה.אני מאמינה שעד האירוע כל הפאזל יסתדר. וכשתבואו ביום האביבי של תחילת מאי 2013 תוכלו לחוות, לראות וללמוד על כל אלו ואחרים.
איך אשמח לראות אתכם באים.