מרכז מסחרי ושוק כרכור

לפני שהתמקמנו בפרדס חנה (1994) טיילנו לעיירה לעשות הכרות, באחד מהסיבובים הגענו למבנה צדדי שוק קטן ישן די מוזנח
ועליו שלט אנה לוטן! מה אנה לוטן? כאן בעיירה מה קשור
הכרתי את הקוסמטיקה שלה בתל אביב דרך חברה עם מספרה מגניבה בבזל היא מכרה אותה מפה לאוזן והנה באמצע מה שהתברר כרכור, שלט שלה על המבנה. לימים התברר שזה אכן שייך למשפחתה שהיום הם בעלי מפעל "אנה לוטן" לתפארת באור עקיבא השכנה.

בשנת 2013 באירועי מאה לכרכור חיפשתי מקום להציג תערוכה של סוניה קולודני הצלמת שהשאירה היסטוריה עשירה על החיים
בכרכור, הייתי די מיואשת מהחללים שיש {לצערי עד היום) ורגע לפני התקפלות הברקתי וצלצלתי לעודד לוטן. בלי שהכרנו
הרמתי טלפון וביקשתי חלל לגלריה זמנית.
בלי היסוס הוא נענה והצגנו שם את התערוכה שהיתה בול על המקום ומרגשת עם כל המפגשים של הוותיקים עם תמונות מחייהם
וחבריהם מילדות. שהיתי שם כמה חודשים בזכותם
עכשיו 21 במרץ 2024, מלחמה, יום השוויון, תחילת האביב וככה השוק נמחק לטובת בניין מגורים שמקווה שלא יהיה עוד מבצר שיש
וזכוכית סתמיים, חבל שלא הצלחנו לשמור על עוד חתיכה מהיופי והאופי המקומי של כרכור ההיסטורית.

2013, אמנון הררי ואייל כגן מתייגים אנשים בצילומים בתערוכה של סוניה קולודני , צילום: אילת צורי


מרכז מסחרי ושוק בכרכור

סוג המבנה מסחר, שוק ומלאכה זעירה
שנת בניה 1949
כתובת סמטת הדורות
אדריכל עמנואל ליבוביץ'
סגנון רוח הסגנון הבינלאומי
משמש היום נהרס עד היסוד מרץ 2024  

בשנות ה- 40' רחוב המושב היה למרכז המושבה כרכור- בית הפועלים, בית גרטן, תחנת דלק, איטליז, לא רחוק הצרכנייה
ואז מלון פרוינד, ואפילו בנק הפועלים הגיע.
המועצה יזמה הקמתו של מרכז למלאכה זעירה לתושבים, זה היה בתקופתו של שלמה שמעוני ממושב כרכור שהיה ראש המועצה
(1945-1948) הם יזמו הקמת שוק קטן כמרכז למלאכה זעירה עמנואל ליבוביץ', מהנדס אדריכל, שיתכנן עשור אחרי גם את
השוק בפרדס חנה והרבה בתים פרטיים באזור
הוא תכנן מבנה ברוח הסגנון הבינלאומי לכל אורך הסמטה בואכה גן הגיבורים, החללים הקטנים הם בגודל מדויק למלאכה,
ויש להם דלת שמובילה אחורה, לחצר קטנה משותפת לכל המבנה. מעין כניסת ספקים
לוטן האבא היה מהנדס מועצה פרדס חנה כרכור 70-71 וכשהמועצה החליטה למכור את המבנה
הוא רכש אותו ממנה

1948, תוכנית הבניין ע"י עמנואל ליבוביץ'

1949, השוק בגמר בנייתו. צילום: פוטו ארצי, פרדס חנה

עם השנים המקום היה מאוכלס חלקית, במשך שנים היו כאן המשרדים של אנה לוטן, שהיו בעלי הבניין והירקנייה הכי וותיקה.
בדור הראשונים של עליית התשעים נפתחו כאן עסקים חדשים מקומיים שקיוו למצוא כאן את ביתם ביניהם מסעדה בוכרית,
אלינה בית לאמנות מפעל עיצוב של כיסכיסא, הוצאת פראג, חנות עיצוב של סטודיו כתם, בר 7 המיתולוגי, יד שנייה של שרון קנטור, סנדביצ'ייה מעודכנת של שי אביבי ותמיד היתה שם מתפרת מפרשים.
מזה עשור המקום פונה מכל דייריו והבעלים הגישו וקיבלו אישור בניה מבלי לנסות לשמר משהו מעברו הכרכורי

1956, פנינה פרקש עם ילדי כרכור, אוסף פנינה פרקש
2013, צילום: אילת צורי
2011, צילום :אילנה פלדה

סוניה קולודני צלמת (1901-1999)

לא הכרתי ולא פגשתי את סוניה אלא מחיטוטי בארכיון בית הראשונים ובביקורים שערכתי אצל ותיקי כרכור לקראת אירועי המאה לכרכור, בדיעבד היא כבר נחקרה אבל כאן נפגשתי בצילומים שתיעדו את תחילתה של כרכור מחגיגות ציבוריות ופרטיות, נופים, אנשים, תלמידי
בית הספר חתונות והחיים. מסתבר שהיא בילתה כאן התארחה לכוס תה והשאירה לנו ארכיון צילומים חשוב על התקופה.
כך שבאירוע המאה היה ברור לי שהיא חייבת תערוכה.
מצאתי וקיבלתי חלל נהדר בשוק הקטן בסמטת הדורות מעודד לוטן בנדיבותו, את האוצרות והטקסט הזמנתי את חברתי עידית רייזנר אלפנדרי.
התערוכה היתה מרגשת כשילדי כרכור בני ה 80' באו לזהות את עצמם וחבריהם בתמונות ילדותם.
לכבוד ה 108 שנים לכרכור מעלה זכרונות

סוניה קולודני בביתה, צילום: ישראל טלבי *אוסף המשפחה

סוניה נולדה בתחילת המאה ה 20' בפינסק, רוסיה. בשנת 1914 גורשה משפחת קולדוני, כמו משפחות יהודיות נוספות, לפולין.
אביה נפטר ממחלת הטיפוס ובצוואתו ביקש מבני המשפחה לעלות לארץ ישראל.
היא למדה עברית ולאחר שסיימה את התיכון עבדה במשך שנתיים אצל צלם בוורשה, שם רכשה את רזי המקצוע.

בשנת 1922 עלתה סוניה והתיישבה בחדרה, בעקבות אחיה שמאי קולודני אחד ממקימי חדרה שעלה שנתיים קודם ושלח
לה רישיון עליה וכסף למסע והכין בשבילה סטודיו ומעבדת צילום בביתו וחדר חושך בחצר. הם התגוררו בחדרה וביתם הפך להיות
מקום עבודתה של סוניה.
במהלך שנות העשרים, עלו לארץ גם שאר בני משפחתה וסוניה הפכה למפרנסת העיקרית של כל משפחתה
(המשפחה מנתה 9 נפשות ). בשנת 1925, עברה סוניה להתגורר בחלק אחר של חדרה, ובחצר הבית הקימה את הצריף,
שברבות הימים הפך להיות המיקום הזמני של "הצלמניה". את מיקומה הקבוע מצאה בסטודיו דו קומתי ברחוב ויצמן פינת רוטשילד,
באמצע שנות הארבעים.

פעילותה האמנותית המסחרית כאחת מהצלמות העבריות הראשונות השתרעה במשך ארבעה עשורים עד לאמצע שנות הששים.
סוניה השתמשה במצלמה גדולת מימדים וכבדה אותה ניידה על גבי חצובת עץ.
חתימתה מופיעה על מרבית תצלומיה. כנהוג באותם ימים, רוב עבודתה נעשתה על גבי תשלילי זכוכית.
בסוף שנות השלושים החלה סוניה לצלם גם בפורמט 6X6 במצלמה קלה וניידת יותר דוגמת מצלמת הרוליפלקס.
בהמשך סוניה צילמה גם תצלומי סטודיו רבים, עם רקעים מצויירים, כמקובל באותה התקופה בארץ ובעולם.

סוניה היתה צלמת בתוך עולם מקצועי, שנשלט על ידי גברים. היא עבדה לפרנסתה בפריפריה של חדרה ולמרות שלא הועסקה
על ידי גופים ציוניים רשמיים ולא פעלה "מטעמם", צילומיה סיקרו ותיעדו אירועים רבים בחבל ארץ זה, שללא עבודתה היו
מותירים חלל גדול בזיכרון הקולקטיבי המקומי.

עבודותיה התאפיינו במוטיבים וקומפוזיציות של צלמי התקופה, עם חזות מעט נאיבית וחופשיה ממוסכמות ציוניות וגבריות.

תצלומיה מלווים בחלקם באמירה אישית, אותם ניתן לייחס להיותה אישה ולקשר אותו יצרה עם מושאי צילומיה. ניתן
לראות זאת בעיקר בהשוואה לעבודתם של צלמים גברים ששמרו על חזות נוקשה ומרוחקת יותר.

סוניה צילמה כאמור באיזור חדרה, כרכור, פרדס חנה, שדות ים, כפר ויתקין, שפיה, קיסריה וגן  שמואל. היא תרה באתרים
רבים ומגוונים כולל בסיסי הצבא הבריטי, עבודות דרכים, חקלאות, ביצות באיזור נחל חדרה, ביקורי אישים, טיולים וטכסים,
דיוקנאות של יחידים ומשפחות, חתונות של מתיישבים, גני ילדים ובתי ספר ועוד.

בצילומיה סוניה תיעדה את ההתפתחות וההווי של כרכור. על פי תיעוד של ראשוני הישוב, בילתה סוניה ימים על גבי ימים
בתיעוד כל עץ שניטע וכל אירוע שהתקיים בכרכור, כל דמות שהגיעה לביקור הונצחה, כמו התושבים עצמם, שצולמו בכל אירוע.
תועדו חגיגות קדיחת באר המים, בניית בתי ציבור חדשים כמו בית הכנסת, בתיהם של אנשי "אחוזת לונדון,"
עבודתם של החקלאים והפועלים, ילדים בגנים ובבתי הספר ,ובהמשך סלילת הכביש לתל אביב ועוד.

אוסף תצלומי כרכור משקף את התפתחות הישוב החקלאי ואת תחילת הישוב .

1920 מועצת אחוזת לונדון בבית הריס
חברי אחוזת לונדון בבית הריס
1928, חתונת שכנים יכנס וחיותמן ברפת בחצר יכנס

אוסף הצילומים בתערוכה הורכב מצילומים שנמצאים בארכיון בית הראשונים בפרדס חנה כרכור. מאוסף הצילומים ב'מוזיאון החאן' בחדרה ומאוספים פרטיים שנמצאו בבתיהם של ותיקי כרכור.

אוסף התצלומים והתשלילים של סוניה קולודני (הכולל 900 תצלומים ותשלילים) נרכש על ידי 'מוזיאון החאן' בחדרה עם
הקמתו בשנת 1982.

אמנון הררי ואייל כגן מתייגים אנשים בצילומים בתערוכה של סוניה קולודני , צילום: אילת צורי

  • גיא רז, צלם וחוקר צילום. אוצר התערוכה המקורית 'פוטו סוניה' 2007, 'מוזיאון הארץ', רמת אביב
  • 'מוזיאון החאן', חדרה – גב' נינה רודן, מנהלת ואוצרת המוזיאון, גב' רונית ירדן, מנהלת הארכיון.
  • ארכיון בית הראשונים פרדס חנה כרכור .
  • צילומים מאוספים פרטיים של ותיקי כרכור
  • אוצרת התערוכה: עידית רייזנר אלפנדרי
  • תלייה- דניאל אבידן

פוטו ארצי – PHOTO ARTZI

קשה לפספס את הבית הקטן ברחוב החרובים, עם שלט הצלמניה בחזיתו והבאר משנת תרפ"ט הצמודה לו. רבים פינטזו
לבנות בו את בית חלומותיהם. משפחת הרפז הגשימה

סוג המבנה  מגורים וצלמניה
כתובת  רחוב החרובים
שנת הקמה  הבאר 1929, הבית 1954
אדריכל  דוד נודל
סגנון  בניה מקומית עם השפעות הסגנון הבינלאומי
משמש היום  בית מגורים

ארצי (3)

2013, בית ארצי ברחוב החרובים


"בשנת 1929 (תרפ"ט) הייתה פה אחת משתי הבארות הראשונות של פרדס חנה.
בשנת 1932 מצאו באר טובה
בכרכור וזאת ננטשה. בתחילת שנות ה־50 השטח עבר לבעלות אברהם ארצי, קרוב משפחה שלי שהיה צלם.
בחלק האחורי הוא בנה בית ובחזית שתי חנויות – אחת שמשה סטודיו לצילום ובשנייה נמכרו צורכי צילום. החיבור בין
המגורים לעסק היה נפוץ מאוד אז", מספר דורון.
ארצי נפטר בשנת 1983 ואלמנתו שרה המשיכה להתגורר בבית עד לפטירתה בשנת 2007. דורון נהג לבקר בבית בילדותו
וידע שיהיה לו קשה להיפרד ממנו. "החלטנו לעשות ניסיון ולעבור לגור פה לשנה. אמרנו שאם יהיה נוח נעבור באופן קבוע,
ואם לא – יהיה יותר קל לשחרר".
(2015, בראיון לשרון בן-דוד למגזין "את")

אברהם ארצי נולד בפולין בשנת 1918, עלה ארצה בשנת 1943 הגיע לפרדס חנה והחל לעסוק בצילום.
ב 1948 התגייס כצלם לחיל האוויר. כשחזר לפרדס חנה והצילום הפך למקצוע חיפש מקום משלו לפתוח בו את הצלמניה.
וכך בשנת 1950, רכש את החלקה עם הבאר וכחייל משוחרר, משרד המסחר והתעשייה המליץ להקציב לו חומרי בניין
(שהיו בהקצבה), לבניית ביתו עם שרה גולדברג (1923-2009) גם היא עולה מפולין שאיבדה את כל משפחתה
בשואה.
השניים נפגשו בפרדס חנה והתחתנו בשנת 1950, לזוג לא היו ילדים.

שנות ה 60' משפחת ארצי עם קרוביהם בחזית הצלמנייה ארצי במרכז מקור דורון הרפז

שנות ה 60' בחזית הצלמניה, מימין לשמאל: אבא פנחס אמא קרני סבא חיים דודה שרה ארצי סבתא לאה. צילום: אברהם ארצי. באדיבות משפ' הרפז

ממממממממממ

תכנון הבית נעשה ע"י  דוד נודל – מודד ואדריכל שתכנן הרבה מוסדות ובתים בעיקר בפרדס חנה 
נודל התאים את מבנה הבית כיחידה אחת עם מבנה הבאר שהיה שייך לפיק"א והיתה מושכרת מיום הקמתה
כבית מלאכה לחיים
ריבקיס הנפח.

1929, חיים ריבקיס בפתח הבאר *מקור יהודה הורביץ לבית הראשונים

1929, חיים ריבקיס בפתח הבאר *מקור יהודה הורביץ לבית הראשונים

צצצצצצצצ

תוכנית

תוכנית הבית של בית ארצי בתכנון נודל, באדיבות משפ' הרפז

מממממממממ

ציור תוכנית בית ארצי

תוכנית הגן של הבית ע"י נודל. באדיבות משפ' הרפז

כמו כל הבתים שבנה נודל, הבית התאפיין בסגנון צנוע, גג שטוח, חדרים מרווחים ומלאי אור יום, עם אלמנטים
של הסגנון הבינלאומי. הוא
עמד תחת עצי החרוב הרבים שעל שמם נקרא הרחוב. היום נשארו יותר פיקוסים

1982, רחוב החרובים

1982, רחוב החרובים. אוסף בית הראשונים

 

יש גם פיקוסים

רחוב החרובים בשנות ה 90'

צצצצצצצצ

ארצי צילם המון והכל, היה אחד מהצלמים העסוקים במושבה, הוא התרוצץ על האופנוע שלו והגיע בהזמנת
המועצה לכל אירוע חשוב שהתרחש כאן, לצלם את המתהווה ולצד זה צילם עשרות ילדים שישבו לפניו אם
בסטודיו אם בביתן לצילומי פורטרטים, מנהג שהיה נפוץ בזמנו. הוא השאיר אחריו מאות תמונות. חלקן הגדול
נמצא בארכיון בית הראשונים כולם חתומות כפוטו לייקה או פוטו ארצי.
ארצי נפטר בשנת 1980 ואלמנתו שרה המשיכה להתגורר בבית עד לפטירתה בשנת 2009.

img572

1951, חשבון עם חתימת פוטו ארצי. אוסף בית הראשונים

פברואר 2013 070

עוד חותמת מאוחרת יותר פוטו לייקה מגד? אוסף בית הראשונים

ללללללללל

Pic T1 (14)

1966, חתונת ההורים של דורון בבית של ארצי. עומדים מימין לשמאל: ארצי, שרה, סבתא אריקה, סבא אריה יושבים סבא חיים, אמא קרני, אבא פנחס, סבתא לאה.  באדיבות משפחת הרפז

לללללל

בית ארצי (9)

אלמנטים בבית המקורי

צצצצצצצ

פוטו ארצי בית (5)

חזית הצלמניה הסגורה בשנות ה 80'

צצצצצצצ

בשנת 2014 הבית זכה לחיים חדשים, המכבדים את עברו.  האופי והאלמנטים שהיו חלק מהבית המקורי היוו
השראה לבעלי הבית החדשים ולמעצבת דגנית גור אריה, שהופקדה על תכנון הבית, השימור והשחזור והתאמתו
כמגורים פונקציונלים ועכשווים למשפחה צעירה.   


השילוט המקורי של הסטודיו לצילום הוסר, שופץ והוחזר, כך גם שלט מגדל המים ואפילו הצמחייה שומרה, שיחים
נשלחו להחלמה אצל הגנן וכמה עצים מהגינה המקורית נותנים פרי גם כיום. התעקשות הבעלים והמעצבת לשמר
את הקיים ולהתאים את החדש לרוח המקור תוך הוספת אלמנטים אורבניים־תעשיתיים הפיחה רוח חיים חדשה
בבית ההיסטורי.

Bait-Pardes-Hana

בית ארצי אחרי השיפוץ. עיצוב: דגנית גור אריה צילום: בועז לביא

לללללללל

Bait-Pardes-Hana-016_p-500x322

פנים הבית, עיצוב: דגנית גור אריה צילום: בועז לביא

לללללללל

WhatsApp Image 2020-08-18 at 22.03.43 (1)

עיצוב: דגנית גור אריה, צילום: בועז לביא

לללללללל

WhatsApp Image 2020-08-18 at 22.03.42

עיצוב: דגנית גור אריה, צילום: בועז לביא

בית עם שלט

2019, שלט היסטורי על רקע הבאר ושלט הצלמניה  וקסיה אבובית בשיא פריחתה. צילום: אילנה פלדה

צצצצצצצצ

לכתבה במגזין את

חומרים ותמונות: ארכיון בית הראשונים פרדס חנה כרכור,  משפחת ארצי-הרפז,  מגזין את, דגנית גור אריה