ריכרד קאופמן – Richard Kaufman

אדריכל ריכרד קאופמן – 1887 –  1958

*אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני שפעל בארץ בתקופת היישוב ונחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות הבנייה בישראל.
קאופמן תכנן בתקופת היישוב למעלה ממאה יישובים חקלאיים, בכללם קיבוצים ומושבים, וכן שכונות ויישובים עירוניים, ובכך השפיע בצורה מכרעת על דמותו של היישוב בישראל, ואדריכליה. השפעה שניתן לראות אותה גם
על האדריכלים הייקים שפעלו בפרדס חנה. קאופמן תיכנן 644 פרויקטים שונים, מתוכן תיכנן כ-80 יישובים
עירוניים ושכונות וכ-160 יישובים חקלאיים.
בפרדס חנה תכנן קאופמן רק בית אחד וזאת בעקבות ידידות עם משפחת אלברט.

יש לי חתימה אורגינל

תוכניתו של קאופמן לבית אלברט *אוסף יעל קוק (אלברט)

* מתוך ויקיפדיה

השתתפו בתחרות על בית העם

בשנת 1934,  הכריז ועד המושבה פרדס חנה על תחרות אדריכלים לתכנון בית העם , פיק"א הקצתה את המגרש.
האדריכלים שהשתתפו בתחרות:
ד.גלבסקי
ח.זבולון – חיפה
הרי רוזנטל
י. סירקין
אינג' יוסף מרר – Mahre,
ישראל קומט –ומינהרטראט – Meinhardt Rath
לוטה כהן – Lotta Cohen
ע. וילנסקי- א. רטנר
פאול וורצל- חיפה
ברונו קליצקי  Bruno Kalitzki

ש. זילבורסר
שמואל רוזוב- מחיפה. בנה גם את ביתה של משפחת שליט בתל אלון
שלמה ליאסקובסקי ויעקב אורנשטיין, 1934. , אדריכלים של בית פוליאשוק, בית הפיל ב כיכר מגן דוד

פרץ בר גיבור הוסיף והשלים את בניין האמפיתיאטרון

פרץ בר גיבור – Bargebuhr Frederick Perez

פרץ בר גיבור, ד"ר.  1904-1978

פרץ בר גיבור, בן 45

 
 

נולד ונפטר בהמבורג ולא נישא אף פעם, בצעירותו למד שפות עתיקות ושמיות.
ב-1927 ביקר בישראל והבין שלא יוכל להתפרנס מעיסוק בשפות עתיקות, חזר לגרמניה ללימודי אדריכלות.
לישראל עלה כנראה ב- 1933, כאן בנה את ביתו של אחיו ד"ר בר גבור – ברחוב הדקלים (בית שעומד כפי שנבנה עד היום), שהיה כרטיס הביקור בעקבותיו קיבל עוד עבודות בהמשך רחוב הדקלים ושאר שכונות הייקים: מגד, מגד ב' גן עוז- את ביתם של משפ' הירשמן.
בשנת 1944 תכנן את הרחבת המרכז המסחרי (מרכז המושבה) עם שותפו לעבודה זו, י.פ.כהן מירושלים, התוכנית היא בהמשך לתוכנית הכללית שנתוותה שנים קודם, בפרדס חנה התגורר במלון מושינסקי.
במלחמת העולם שרטט מפות ל PLO ורצה לחזור למקצועו הראשון (שפות שמיות) באוניברסיטה העברית וכשלא התקבל עזב לארה"ב ועסק בהשוואת דתות ופרסם ספרים בנושא. בהמשך חזר לגרמניה שם עסק במחקר ספרותי. בין כתביו ספר על אבן גבירול.  בתקופת חייו בישראל היה מעורב בפרוייקטים רבים במרכז המושבה, בשיפוץ בית העם וכן תכנון מצבת קבר האחים בבית הקברות בשנת 1948.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בית המרקחת הראשון במושבה בתכנונו של בר גיבור
 
 
 
 
 
 
 
 

*חלקים מהסיפור ותמונתו נמסרו מאחייניתו הגב' קטי בר גבור– 08/2009