מרחב המחיה של שירלי רוז והרשל בנימין

שירלי רוז בנימין 1913-2010, הרשל י. בנימין 1926-2010 – Shirley Rose Benyamin and Herschell Benyamin  

שירלי והרשל בנימין 1976 * אוסף ג'רמי רוז

בני הזוג רוז-בנימין היו מחלוצי איכות הסביבה בישראל. והחל מאמצע שנות ה 80 של המאה הקודמת עד שנת 2001 התגוררו ופעלו
מביתם בכרכור.
הם נמנים עם חלוצי האירגונים הסביבתיים הלא ממשלתיים בישראל, הקימו ועמדו בראש אירגון אשר התנגד להקמת תחנות כח גרעיניות בישראל. "הסוכנות למידע גרעיני בישראל" ופרסמו (מביתם בכרכור) רבעון – "אקונט ישראל" ECONET ISRAEL , בעריכת חברתם ד"ר דבורה בן שאול בימיו הטובים הוא הגיע לציבור של 150,000 קוראים. באופן רשמי בראש האירגון עמד הרשל בנימין אך הרוח החיה
היתה שירלי רוז-בנימין.
שירלי הגיעה עם בעלה ושני בניה מארה"ב ב-1970, סמוך לזמן תקלה גרעינית בפנסילבניה שפלטה חומרים רדיואקטיבים לסביבה, כבר
שם היתה פעילת זכויות האזרח.  הרשל  הגיע לישראל לאחר מלחמת העולם ה-2 מאנגליה לאחר שאותר על ידי הפלמ"ח לעזור להקים את חיל התותחנים. השתקע עם אשתו הראשונה ועם גיסיו מאנגליה בבית יצחק בנה משפחה והפך לחקלאי. הם גידלו תות שדה וכדי לשווקו והקימו מפעל משפחתי לריבות המוכר בשמו "בית יצחק 778" ע"ש מספרי החלקות שלהם. כאשר תכננו את מגרשי גולף בקיסריה במחצית שנות ה-50',  טדי קולק פנה להרשל לבוא לנהל את הבנייה והפיקוח . הוא תרם את המגרש וחלקו במפעל לגיסיו ועבר לגור בקיסריה שם היה למנכ"ל הראשון של מגרשי הגולף החדשים. את ביתו, בתכנונו של האדריכל מוריס סגל. בית כורכר יפההיפה, בנה על גבעה הצופה
לים כשמסביב רק ים וחול ואבני כורכר. ורק שכן אחד, רוטשילד.

1959, הרשל בנימין עם דני קיי במגרשי הגולף * אוסף ג'רמי רוז

בהמשך נפרד מאשתו והפך מורה דרך לאורחים רמי מעלה אותם הוביל בטיולים בארץ שם הפגין אהבה וידע מרשים לחי לצומח ולתולדות ארץ ישראל. כשפגש את שירלי, שניהם גרושים עם ילדים, הרשל רצה לחזור לחקלאות לפרוש לחווה חקלאית קטנה בכרכור, לגדל אבוקדו וירקות אורגנים ולטפל בכמה מיזמים בתחום הגננות. לשירלי היו רעיונות אחרים-למנוע אסון צ'רנוביל בישראל. הם קנו את "החווה" ברחוב הנשיא בכרכור בה טיפחו חצר אקולוגית עם לול תרנגולות, עיזי חלב, בריכת נוי, ברווזים, מערכת מים אפורים ואיסוף מי גשם, גן ירק, חלקת אספרגוס (ממנה לקחתי שתיל לפני עשור), ומטע אבוקדו גדול. הגן משופע בעצי פרי (ביניהם שיזיף קטן וטעים ביותר) ובסוף החלקה נשתל יער ארצישראלי שנראה היום כמו שמורת חורש טבעית עם עצי אלון בוגרים, חרוב, תאנים ואלות.

שירלי עם אחד מנכדיה בחצר הבית שנות ה-80' * אוסף ג'רמי רוז

מרחב מחיה בחצר של משפ' בנימין 2011

בכרכור פגשו קהילה אנגלוסקסית גדולה של אחוזת לונדון וכשלא נלחמה שיחקה שירלי סקרבל עם  הגב' אלברט על כוס תה של חמש.
עד סוף חייהם הרשל ושירלי בנימין פעלו למען דו קיום עם האוכלוסייה הערבית בעיר העתיקה. אספו בגדים לנזקקים, עזרו למכור שמן זית ונפגשו עם מכרים ערבים מהסביבה. ושמרו על קשר עם הארגון "אדם, טבע ודין”. בשנותיהם האחרונות חיו בירושלים. בשנת 2010 נפטרו זה אחרי זו. שניהם תרמו את גופתם למדע, הדסה עין כרם.
היום מחלון ביתם נשקפים חלומות כרכור, בבית ובחצר גרים אנשים שממשיכם את רוחם האקולוגית. הם היו מאירי הדרך גם לנו תושבי המושבה. ממשיכי דרכם הנאמנים.

* יש הטוענים כי המושג "הכור בכרכור" ממערכון של הגשש החיוור נולד בעקבות פעילותם ב"סוכנות למידע גרעיני" של הזוג מביתם שבכרכור.

מקורות: "גימלאון"  פרדס חנה כרכור, גליון 19, פברואר 2011. כתבה מאת ד"ר מיכאל גרבר |
ראיון עם הרשל בנגמין מ – 2008  באפוק טיימס ישראל, מאת ניקול מאן ואניה גלטקין | אורי דרומי, הארץ-7/1/2011 |
אורנה כרמלי | ג'רמי רוז |

‎קראו עוד מהפוסט הזה

יד לחללינו

סוג המבנה: בניין ציבורי
כתובת: דרך הבנים, פרדס חנה
שנת הקמה: 1952
אדריכל: אריה אל-חנני
סגנון אדריכלי: בניה מקומית
משמש היום: יד לבנים לבני פרדס חנה וכרכור
צצצצצ

"יד לחללינו" וגן ציבורי, שנות ה-50'. צילום: פוטו ארצי * ארכיון בית הראשונים

בחודש נובמבר 1948 נתארגנה ועדה ציבורית בפרדס חנה במטרה להנציח את זכר חללי פרדס חנה.
בוועדה הוחלט להקים בנין למועדון לנוער. "הבניין יכיל חדר מיוחד המוקדש לזכר החללים, וחדר ללימודי הטבע שישמש
לכל פעולות התרבות של הנוער וביחוד לחוג החקלאי". הועדה הציבורית סדרה מגבית בין תושבי המקום, המועצה העמידה
לרשותם מגרש ציבורי (של פיק"א?) במרכז המושבה . ופנו לאדריכל אריה אל-חנני מתל אביב לתכנן את הבית. כ
מו כן, נבחרה ועדה ציבורית להנצחת שמותיהם של החללים מבני פרדס חנה.

בגליון מס' 9 של ידיעות המועצה פרדס חנה מ 8/2/1949, הוזמנו כל תושבי פרדס חנה "להנחת אבן הפינה לבנין "יד לחללינו",
בט"ו בשבט תש"ט, בשעה תשע לפני הצהריים, בגן הציבורי (מול הדואר). באותו מעמד תתקיים גם נטיעת עצים בשטח …."
נראה כי בסופו של דבר החגיגה נדחתה ל-ל"ג בעומר אותה שנה.

יצחק שניאור הקבלן, המהנדס נודל המוציא לפועל, קורט הירשפלד אחראי על יציקת היסודות ובניית הגג, בנימין זילברשטיין
הגיש חשבון על הובלת אבנים מטנטורה, הנגריה המכנית של הירשפלד את המרוב קיבלו הזמנה לייצר 50 כסאות עם משענת
ו – 10 שורות כסאות קולנוע של 5 מושבים, כולם מעץ אשור עם לקה. בית המלאכה המכני של עמנואל מישר (שכטר) עשה את
המסגרות, הנגר חיים סירוטה, שבבוא היום קנינו את ביתו, עשה את שאר הדלתות. כולם תושבי פרדס חנה.
האדריכל, מתכנן שולחן הזכרון ונר התמיד וכן צייר האתיות יובאו מהעיר.

הנשיא לא הגיע מפאת עיסוקיו

1953, טקס חנוכת יד לבנים. צילום: פוטו ארצי * ארכיון בית הראשונים

ב-ה' באייר תשי"ב, 30/4/1952 , הציבור הוזמן לחגיגות חשובות, הפתיחה של הגן הציבורי. הבניין נמסר למועצה בטקס
שנערך ב- כ"ב בתמוז תשי"ג  ה- 5/7/1953,  בהשתתפות  הרמטכ"ל – בן המושבה – רב אלוף מרדכי מקלף ז"ל.
אשר תרם לבית ארון עם ספריו על מלחמת הקוממיות. 
עד לאיחוד המושבות, אזכרות האבל לבני כרכור שנפלו, התקיימה
בבית הפועלים. מאוחר יותר הוקם בכרכור גן הגיבורים.

"יד לחללינו" שנות ה-50'. צילום: פוטו ארצי. * ארכיון בית הראשונים

 

ציור לבניין של יוסף בן יעקב * ארכיון בית הראשונים
כרטיס תרומה לבנה לבנין * ארכיון בית הראשונים
כרטיס תרומה לבנה לבנין * ארכיון בית הראשונים
בית יד לבנים החדש נחנך בשנת 1998 על מקומו של הבית הישן

ביום הזכרון תשע״א, נולדה אלטרנטיבה לאזכרה המרכזית:  "יום הזכרון השבור", מתקיים במועדון ויצ״ו כרכור, בית המלון הראשון של כרכור.

 

מקורות: ארכיון בית הראשונים, אמל'ה בן יעקב

עוד…

בית יד לבנים וגן ציבורי, שנות ה-80'. *ארכיון בית הראשונים
יד לבנים וגן ציבורי 2011
יד לבנים 2011
אל-חנני בהתכתבות עם ועדת "יד לחללינו" 1949 * ארכיון בית הראשונים
התכתבות 1949 * ארכיון בית הראשונים
יד לבנים והגן בגלויה של פלפוט שנות ה- 60' * ארכיון בית הראשונים

קובה גבר

יעקב (קובה) גבר, אביהם של האמנים אביטל גבע וציבי גבע וסבו של האמן עתר גבע, היה חבר בקבוצת "שומריה" בה נבחר להיות בנאי הקבוצה, את המלאכה למד מאנשי משמר העמק שנחשבו כבנאים מצויינים.
ב 1932 בנה עם קבוצת אנשים את קולנוע אוריון בכרכור. לימים הפך לבנאי בקיבוץ עין שמר שם עמד בראש קבוצת הבניין של קבוצת עין שמר אשר בנתה בין היתר את גן-השומרון, ואת רחוב הבוטנים בפרדס חנה בתכנונה של האדריכלית לוטה כהן.
מאוחר יותר התמנה לאדריכל במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי ואדריכל המועצה האזורית מנשה בשנות ה-40 וה-50: בשנים אלה בנה בתי תרבות, כיתות לימוד, מבנים חקלאיים וכן מסגד אחד. בכרכור בנה באותן שנים את את 'בית הפועלים' ב 1944, ואת בית מפ"ם -צוותא בשנת 1958.
בפרדס חנה תכנן את מפעל איטונג , ביתם של מש' לוינץ-פירסט ברחוב ההגנה ואת ביתם של אמנון ויפה הררי בכרכור.

 

 

בית פרטי בפרדס חנה

בית תרבות וחדר קריאה בעין שמר, נבנה בשנת 1942

2009, בית מפ"ם, צוותא בכרכור,