ריכרד קאופמן – Richard Kaufman

אדריכל ריכרד קאופמן – 1887 –  1958

*אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני שפעל בארץ בתקופת היישוב ונחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות הבנייה בישראל.
קאופמן תכנן בתקופת היישוב למעלה ממאה יישובים חקלאיים, בכללם קיבוצים ומושבים, וכן שכונות ויישובים עירוניים, ובכך השפיע בצורה מכרעת על דמותו של היישוב בישראל, ואדריכליה. השפעה שניתן לראות אותה גם
על האדריכלים הייקים שפעלו בפרדס חנה. קאופמן תיכנן 644 פרויקטים שונים, מתוכן תיכנן כ-80 יישובים
עירוניים ושכונות וכ-160 יישובים חקלאיים.
בפרדס חנה תכנן קאופמן רק בית אחד וזאת בעקבות ידידות עם משפחת אלברט.

יש לי חתימה אורגינל

תוכניתו של קאופמן לבית אלברט *אוסף יעל קוק (אלברט)

* מתוך ויקיפדיה

אחוזת לונדון

כשעוברים ברחוב הראשי של כרכור, (מרחוב המייסדים פינת אחוזה בדרום עד רחוב דגניה בצפון, מערבה עד רחוב הנשיא) אפשר עדיין להבחין בבתי האחוזה שנותרו מפוזרים לאורך הרחוב, כל בית שונה מחברו, בתים הדורים בסגנונות אקלקטים מדור ומקום אחר,
כאן אפשר להרגיש כמו ליידי אנגליה בשמלה כבדה  שלובת זרוע עם האדון במגבעת ומקל בטיול שבת  אחה"צ בין בתיהם של מייסדי
כרכור, בתי "אחוזת לונדון".
הכל התחיל כשבשנת 1913, אז רכשה "חברת אחוזת לונדון" חלק מאדמות כרכור ולאחר מלחמת העולם הראשונה החלה בפיתוח האדמות. בשנות ה 20 עלו כ-15 מאנשי החברה לארץ. התיישבו בכרכור ובנו בה בתי אחוזה בסגנון אנגלי מהודר. לאורך הרחוב הראשי
הוא רחוב המייסדים. את הסגנון ותוכניות הבנייה של הבתים הביאו מאנגליה שבה רווחו באותה תקופה סגנון הבנייה הניאו קלאסי והניאו גותי .כך נטעו להם בכרכור שבפלשתינה אחוזות מסוגננות שהביאו את נופך לונדון למדבר שבכרכור.

בית אחוזה במאורעות תרפ"ט בכרכור *ארכיון בית הראשונים

בשנת 1921 בנה הקבלן קרופיק עבור עוזרמן את "בית אחוזה" (היום – בנין הספרייה הציבורית בכרכור), אך עוזרמן התגורר בבית
רק תקופה קצרה. בהמשך היה ביתם של החברים הראשונים שעלו להתישב במושבה עד שסיימו לבנות את ביתם.
ב-1929 הפך "בית אחוזה" לבנין ציבורי, שבו שכנו גן הילדים, בית הספר, בית הכנסת, המרפאה ומגורי הרופאה, וכן משרד המושבה וסוכנות הדואר ובו הטלפון היחיד במושבה.

המשפחות הראשונות של "אחוזת לונדון" שהתיישבו בכרכור בשנת 1925 היו משפחת הריס, משפחת בֶּנְדַס ומשפחת פרוינד, (פתחו את "מסעדת פרוינד" ועל חורבותיה נבנה מלון פרוינד).

*מבוסס על ארכיון בית הראשונים | הספר כרכור מחצבתי, מאת טובה הורביץ | JPOST מאמר על כרכור של GLORIA DEUTSCH

השתתפו בתחרות על בית העם

בשנת 1934,  הכריז ועד המושבה פרדס חנה על תחרות אדריכלים לתכנון בית העם , פיק"א הקצתה את המגרש.
האדריכלים שהשתתפו בתחרות:
ד.גלבסקי
ח.זבולון – חיפה
הרי רוזנטל
י. סירקין
אינג' יוסף מרר – Mahre,
ישראל קומט –ומינהרטראט – Meinhardt Rath
לוטה כהן – Lotta Cohen
ע. וילנסקי- א. רטנר
פאול וורצל- חיפה
ברונו קליצקי  Bruno Kalitzki

ש. זילבורסר
שמואל רוזוב- מחיפה. בנה גם את ביתה של משפחת שליט בתל אלון
שלמה ליאסקובסקי ויעקב אורנשטיין, 1934. , אדריכלים של בית פוליאשוק, בית הפיל ב כיכר מגן דוד

פרץ בר גיבור הוסיף והשלים את בניין האמפיתיאטרון