תודות – דף מתעדכן לאירוע 'מקום שמור:מאה כרכור'

ובקרדיטים (לבינתיים), השותפים כל אחד ותרומתו המיוחדת:
אייל כגן – שר חוץ, שותף, ועדת היגוי 'מקום שמור'
ליאור ויתקון – יעוץ אדריכלי וכנס, שותף, ועדת היגוי 'מקום שמור'
עפר כהנא – עיצוב גרפי, ועדת היגוי 'מקום שמור'
רונית בר אילן – ליווי בכתיבה, ועדת היגוי 'מקום שמור'
יעלה אורן זלאיט – יעוץ, ועדת היגוי 'מקום שמור'
דר' עדינה מאייר מריל – יעוץ אדריכלי
רותי השמשוני – ארכיון בית הראשונים
רות צור – עוזרת ומתאמת הפקה

דוברים בכנס:
מאיר שלו
פרופ' עמירם גונן- המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
דר' ארנון גולן- המחלקה לגיאוגרפיה, אוניברסיטת חיפה
אדר' הדס שדר- מחלקה לארכיטקטורה הטכניון וויצ"ו חיפה
מתכננת ערים חגית נעלי-יוסף

מובילי סיורים:
אדר' ענת אסטרליס
דיויד רינגלר
אדר' עופר בור
אדר' ורדית פז
מיכל שליט
יוהנתן כרמלי
תלמידי של"ח ביה"ס החקלאי פרדס חנה כרכור
חזי שבתאי- רכז של"ח
גיל בביוף – מדריך של"ח

גלריה [מקום שמור]:
עידית רייזנר אלפנדרי – אוצרת תערוכת צילום
דניאל אבידן – תליית תערוכת צילום

צילום אתרים ואירוע:
אילת צורי
נויה אלון
אורה כהן
נעם טייך
שמיר אלבז
גנית לוי
מירית גליקשטיין
מיכאל פרטוק

זהר שלו – עיצוב לוגו מאה לכרכור
חיה ברנשטיין – גרפיקה

יחסי ציבור:
לוטן תדמיות

ובמועצה תודה ל:
חיים געש – ראש המועצה
כוכי גידרון – יו"ר אירועי מאה לכרכור, ועוד
ענת אלקבץ – מנהלת מחלקת התרבות
רן גלר – גזבר המועצה
זיוה דסקל – כלכלנית
ולכל מחלקות המועצה שהתגייסו לאירוע

ליועצים והתומכים האחרים לאורך הדרך אבישי שלוש, טל סצמסקי שרייבר, גיא רז, נעמי סימן טוב, צבי אלחיני, מדי שביד, יורם פריד, הגר פרי יגור,…..

ותודה גדולה לתושבים שחלקו מידע, כיבדו אותי בקפה, הציגו לי את האלבומים שלהם, בטחו בי סיפרו לי..
טובה הורביץ, נגה צויגנברג, דינה בן נתן, אמנון הררי, אורנה ויונתן כרמלי, רינה צ'צקס, שולה ודוביק שובל, תקווה לב זרמי, יורם שתיל, דני קרמן, טלי הורוביץ אופיר, עדינה פרוינד, רבקה חונוביץ ז"ל, עדנה פרטוק, עדנה פרימן, מרים שינדלר, אפי גילון, עפר בינהיים, דליה ש"ץ בדש, שרה גרטן, רותי קררי, גילה יעקובסון, ישראל בז'רנו, פנינה פרקש, אביבה רביד, רועי פרידמן, משפ' בן עמרם, חנן יהואש,

ולספונסרים: 
עודד לוטן
יניב נחמיאס, …..

תודה רבה

אירוע מס' 2 – מקום שמור:מאה לכרכור

שמחה לבשר לכם שאירוע מס' 2– 'מקום שמור- מאה לכרכור' יצא לדרך.
חלמנו על אירוע בסופ"ש ארוך, עם מסיבת פתיחה, ושישישבת עם תוכנית גדושה באירועים, קטלוג, תערוכות ואורחים מרחבי הארץ.
המציאות הכתיבה אירוע קטן יותר.

אחרי משא ומתן ארוך מול המועצה של כמה חודשי עבודה בהם אייל כגן חבר וחלק מצוות ההיגוי של 'מקום שמור', החזיק לי את היד,
ועמד איתי, מאחורי ומצדדי במשא ומתן, וגם כשראיתי את הפרוייקט מתרחק ומתכווץ, כגן האמין שנקבל את התקציב. ועל כך אני רוצה
להודות לו בקול גדול אפילו לצרוח משמחה, על שהאמין ומאמין בי ובחשיבותו של הפרויקט.
תודה גדולה מגיעה גם למועצה המקומית ולנציגותיה – כוכי גידרון וענת אלקבץ האחראיות על תקציב האירועים במועצה, שהשכילו לראות
את הקשר, המתבקש, בין מקום שמור וחגיגות המאה של כרכור, ונתנו את ברכת הדרך.

האירוע יהיה ביום שישי 3/5/2013,  וזאת התוכנית:
באוהל גדול במרכז כרכור, יתקיים סימפוזיון/פנל/כנס/יום עיון (…ביטוי חדש יתקבל בברכה) שיעסוק בנושאים רלוונטים לשימורה ופיתוחה
של המושבה. מה בסימפוזיון? הנושאים בשלבי סיעור וגיבוש. יש הרבה אפשרויות והרבה חומרים, רעיונות ונושאים רלוונטיים לדיון, לנו,
ולמקומות דומים לנו בארץ. עוד מתוכננים סיורים מודרכים ע"י אנשי מקצוע, באתרים ומרחבים אדריכליים והיסטוריים בכרכור, פינות ואתרים שגם אם עברתם לידם יום יום תוכלו ללמוד עליהם יותר. על הצד הקליל של הסיורים  התיאטרון הנודד של שרון אביב וקבוצת שחקנים.
 צצצ
בחזוני אני רואה הרבה תושבים מקומיים ואוטובוסים מלאים באנשים של מיליה מקצועי, אנשים שעוסקים בתכנון, שימור, אדריכלות, נוף,
טבע עירוני, מתעניינים ובאים ליום של חוויה תיירותית, תרבותית בכרכור בת המאה. (פרדס חנה רק בת 84).
איך לדחוס מאה שנה ליום אחד? עכשיו, עם צוות היגוי אד הוק שמורכב מאנשי מקצוע ותושבי כרכור, אנחנו מתכנסים לחדד את הנושאים, לבחור פאנל דוברים ומסלולי טיול מפתיעים…
צצצ 
יש הרבה נושאים וחומרים שנאספים וזו תמיד שאלה על מה לשים את הדגש.  האם להרחיב על 'אחוזת לונדון' שהיו הראשונים לרכוש
כאן אדמות ב 1913, אך לא חיו כאן עד שנות העשרים וגם אז באו רק מעטים? או על הסיפור של אליהו דוד בדש שהגיע לכרכור ב-1921
היה בין המתיישבים הראשונים, נאחז במקום והפך למוכתר הכפר?
חגיגה

1928, חתונתם של אליהו דוד ובתיה בדש בבית אחוזה (הבניין מאחור), צילום: סוניה קולודני *ארכיון בית הראשונים

או על ההתיישבות של המושב החקלאי ב- 1925, עשרה בתים שנבנו ואולי אף תוכננו ע"י ריכרד קאופמן? (כך סיפרה לי דינה בן נתן) ובהמשכו שכן בית המלון היחיד של כרכור.
ויש גם את הסיפור של שכונת 'קבצענסק'הפועלים ובעלי מלאכה שהתיישבו כאן ב-1926 ברחוב המייסדים, ובאמצע השכונה בנו את קולנוע אוריון של האופה אופנהנדין, שהיה למרכז תרבות לכרכור ושכנותיה, אך לא מצאתי שום תמונה איך זה נראה אז. ואולי בכלל כדאי לצאת לסיור בעקבות האדריכל והבנאי קובה גבר שבנה  בכרכור גם את הקולנוע שעומד להריסה…

2012, בניין קולנוע אוריון הנטוש

ויש את סיפורי המים והמגדל שמחכה לשימור שלא יפול, והחקלאות והחקלאים מאז ושל היום, ושכונת תל שלום, ושכונת והתימנים,
ושכונת הנחל ונוה עובד, והמחנות הבריטים, והשכונות החדשות שהצטרפו, ויש עוד ועוד….
צצצ
בדרך אני פוגשת אנשים, משפחות, סיפורים ותמונות. מטיילת מאחורי הרחובות, בשבילים, בחצרות פרטיות נחבאות, שהן כמו יער
מופלא של פעם. נהנית מהמראות החורף מוסיף להם המון, ומחפשת איך לשמור עליהם. ביום ההולדת המאה של כרכור הסיפור הוא איך
להתפתח וגם לשמר את כל היופי הזה.אני מאמינה שעד האירוע כל הפאזל יסתדר. וכשתבואו ביום האביבי של תחילת מאי 2013 תוכלו לחוות, לראות וללמוד על כל אלו ואחרים.
איך אשמח לראות אתכם באים.

מועדון קליעה – מטווח כרכור – גינה קהילתית

סוג המבנה: מועדון קליעה אולימפי
כתובת: 
רח' ירושלים, כרכור
שנת הקמה: 1974
אדריכל: שרייבמן קפלן אדריכלים, ת-א
סגנון אדריכלי: בטון חשוף, ברוטליסטי
משמש היום: גינה קהילתית

בשנת 2010 יזמה התושבת עמליה זנד בעזרת חברת המועצה-יו"ר ועדת איכות הסביבה, דר' נורית השמשוני יֹפה, ובברכתו הנלהבת
של ראש המועצה חיים געש, את הקמת הגינה הקהילתית הראשונה במושבה, במתחם של המטווח השומם בכרכור.
בסיור המקדים שהתלוותי אליו נכנסנו בשערי גן נעול, מיקרו אקלים, אדמה לא חרושה ולא מרוססת, פריחות בר של סחלבים, סחלב
קדוש, שפתן מצוי, דבורניות. לצידם סומנו ערוגות וחלקות עם ירקות העונה ופרחים, נשתלו גם עצים ושיחים מקומיים.
בשנתיים שחלפו, המקום הפך לגן עדן פורח עם משוגעת לדבר, עמלמול וכמה מתנדבים קבועים ומזדמנים. הגינה מארחת תלמידים,
הורים, ילדים, תינוקות וכל מי שמוכן לעבודה קטנה כגדולה.

2012, עמליה זנד בגינה הקהילתית במטווח כרכור

מועדון קליעה כרכור

ב-30 באפריל 1974, ח' באייר תשל"ד, נערך טקס חגיגי בו נחנך המטווח האולימפי החדש ע"ד דב לפידות ז"ל בכרכור.
לפני הטקס התקיימה ישיבת מועצה חגיגית עם אורחים רבים. בטקס ניגנה תזמורת בי"ס מקומי וחולקו מגינים כמזכרת למתחרים
מיום העצמאות. לאחר גזירת הסרט נחנך המטווח במקצה ירי לאורחים. חנוכת המטווח היוותה את האירוע האחרון במסגרת חגיגות
העצמאות תשל"ד, בראשותו של ראש המועצה אברהם ש"ץ. ש"ץ, שהיה מאדריכלי התוכנית, וודאי הרגיש סיפוק וגאווה (ואולי הקלה)
על כי הגיע לקיצו המסע של כספי התרומה להקמת ספריה או מרכז תרבות לנוער או מרכז רוחני, בתרומתו של דב לפידות. 
בסוף יצא מטווח.

דב לפידות היה חבר קבוצת כרכור משנת 1921, ונפטר זמן קצר לפני חנוכת המטווח על שמו. הוא חי בקנדה והגיע לביקורים בכרכור. בביקורו בשנת 1965 נפגש עם חברי הועד וביקש לתרום מכספו להקמת בניין בשביל המוסד "אם וילד". בשנת 68 שלח מכתב ומבקש
לדעת אם התחילו לבנות את הבניין כי הוא מגיע לביקור וכבר זקן ועייף ורוצה לראות מה התקדם.

1968, ישיבה חגיגית עם ראש המועצה ש"ץ (עומד) והתורם דב לפידות בלחיצת יד חגיגית *ארכיון בית הראשונים

באפריל 1968 הזמינה המועצה המקומית כרכור את מר דב לפידות ורעיתו לישיבה חגיגית של מליאת המועצה לטקס קביעת
אולם ספריה על שמו. האדריכל סלו הרשמן הגיש הצעה לתכנון. לא מצאתי את התוכניות רק חילופי מכתבים, אולי לא תוכנן בכלל.
בישיבה נחתם הסכם בין ראש המועצה של כרכור אברהם ש"ץ והתורם דב לפידות: "..והואיל והתורם נשאר נאמן לעמו ולארצו, והואיל
וברצון התורם ששמח לראות את שגשוגה ופריחתה של כרכור, לתרום את תרומתו הצנועה לקידומה ע"י הקמת בית תרבות-ספריה על
שמו." החוזה הוא על תרומה בסך 15,000 ל"י וכן 10% מנכסי עזבונו.
בישיבה ציין עוד ראש המועצה ש: "..תרומתו של מר לפידות תהווה יסוד למפעל, שישמש מרכז רוחני ותרבותי לתושבים לנוער ולכל
הסביבה". מר לפידות הודה בהתרגשות על הכבוד בו זכה ומקווה שיוכל לעזור בהקמת הבניין המפואר. החוזה נחתם במעמד זה.
בידיעה בעיתון 'דבר' מאותו שבוע נמסר כי נתרמו 25,000 דולר להקמת ספריה עירונית בכרכור. תהיינה הסיבות אשר תהיינה, בסופו
של דבר הספריה לא נבנתה.

מועצת פועלי כרכור התלהבה והציעה מגרש להקמת מבנה ספריה בין מועצת הפועלים לצרכניה (רחוב המושב בין מכללת כרכור
לבית בנגורה) "..מגרש במקום מרכזי במושבה והקמת מבנה נאה זה יפאר את הרחוב וישיג את מטרתו". כמו כן מוכנים להעביר את
הספריה של מועצת הפועלים המונה 3500 ספרים לספריה החדשה. המועצה פונה לתורם לפידות לעזור בגיוס כסף נוסף שיוכלו
להתקדם בבנית הספריה. כסף לא נמצא, הספריה לא הוקמה. הספרים עברו כנראה לבית רכס. ואולי היוו את הבסיס לספריה הציבורית.

אחרי האיחוד בין המושבות (1969), בראשותו של בנימין שרון וסגנו אברהם ש"ץ, הוחלט על על העברת הכסף של הספריה
להקמת המטווח ע"ש דב לפידות בעזרתם של מפעל הפיס הפועל והגדנ"ע (ש"ץ נסע לשכנע אישית את דב לפידות). התקציב נקבע
ל- 210,000 ל"י, נגמר בהרבה יותר. את הקמתו יזם ודחף ש"ץ עוד בהיותו ראש מועצה של כרכור למורת רוחם של חברי המושב
(עד היום יש טרוניות על כך),. כנראה שהנושא היה קרוב לליבו, בצעירותו היה מדריך קליעה כגפיר צעיר בבית אחוזה ולימד את דליה
בדש, לימים אשתו, לירות באקדח. (היא סיפרה לי בעצמה).

את התוכנית הכינו האדריכלים שרייבמן-קפלן אדריכלים מתל אביב, המכרז לקבלנים יצא ב-1971. המקום שנבחר היה מגרש
הכדור רגל של 'הפועל' עליו מדברים עוד בנוסטלגיה ילדי המושב, המגרש היה ליד בתי הסוכנות בסמוך לכפר פינס.
המבנה, בטון חשוף, שלושה מלבנים שמתחברים למבנה אחד, פינות קטומות, תבניות של סגנון נפוץ אז. כניסה רחבה שמצדה
האחד משרד, מחסן נשק, מחסן כללי וניקוי נשק, וצפונית סככת ירי ארוכה לרוחב כל המתחם עם מדפי ירי ו-5 מתרסי פח נגד נתזים
בגובה התלוליות.
בטקס, מנהל מח' קליעה של אגודת הפועל מברך את ראש המועצה: "..מוצא חובה נעימה למסור לך את כל ההערכה על הקמת
המטווח אצלכם,
אשר לדעתי הוא מהיפים ביותר בישראל. כל הכבוד!" בשנות השבעים פעלו ברחבי הארץ עשרות מטווחים.

1971, תוכנית המטווח, שרטוט אדריכלי *ארכיון בית הראשונים

1971, פרט מהתוכנית חתך רוחב *ארכיון בית הראשונים

עם תחילת הפעילות במטווח, ניהל אותו סמ"ר רון אובשני מטעם הגדנ"ע, מיד הסתבר כי הציוד שהגדנ"ע שלח למטווח הינו מיושן, שריבוי
השותפים יוצר סכסוכים בין המשתמשים,  כי יש גניבות ויריות חופשיות במטווח. הוא מבקש גם לבצע את הגישה למטווח בגלל ריכוז
המים והבוץ בכניסה בחורף, מבקש לשתול דשא ולצבוע מתרסים שמצבם גרוע מיום ליום. בישיבת מועצה באותה שנה הוחלט גם לבדוק
אפשרות הגדלת המטווח והתאמתו לירי בקרבינות, כי תוכנן רק לירי באקדחים.

1974-5, מטווח אולימפי בכרכור, צילום: לא ידוע *ארכיון בית הראשונים

1974-5, מטווח אולימפי בכרכור, צילום: לא ידוע *ארכיון בית הראשונים

2012, בשערי הכניסה למטווח כרכור פרדס חנה


ב-1975, ראש המועצה יצחק סלע,
(ש"ץ נפטר במהלך הקדנציה ב-1975) מזמין את הגדנ"ע לארח במטווח תחרות קליעה מחוזית.
לתחרויות מגיעים תלמידים מכל מחוז צפון,  50 בתי ספר על יסודי מקרית שמונה עד חדרה שלחו נציגים. מטרות הכנס – תחרויות
קליעה וביקור במשלטי תש"ח. סיום התחרוית והטכס התקיימו בקולנוע 'דקל'.

1975- ענת אוסטר(לוינץ) אלופת נוער בקליעה במטווח *אוסף משפ' לוינץ

השכנים מכפר פינס לא מרוצים ומתלוננים תכופות על רעש וקליעים תועים שמגיעים לבתיהם, חברי חוג הקליעה של 'הפועל'
לא מרוצים מהסדר זמני השימוש בינם לגדנ"עים, לטענתם, הם נזרקו משם בשעה שהם אלה שמביאים אלופים לישראל.
סמ"ר אובשני הביא את המדריך שלו לנהל את המטווח, יעקב (יקי) לוינץ חובב קליעה שמבקש להקים בצמוד למטווח מועדון לענף
רובה ואקדח אויר כדי לבסס את ענף הקליעה שזכה בשנה זו במקום הראשון בליגה הלאומית.

ב-1983 שלום ברזילי ראש המועצה עם יקי לוינץ הקימו קבוצות ברמה ארצית ויזמו תחרויות קליעה לזכרו של אברהם ש"ץ ז"ל.
באותן שנים קלעי המטווח זוכים בכל התחרויות בארץ, ובראשם ענת לוינץ (אוסטר) בתו של יקי, שהיתה אלופת ישראל לנוער 7
שנים רצוף!. כבוד. את התלבושות לייצוג המטווח ביקשה המועצה לממן דרך במפעלי קריסטל תבורי. "…קלעי המטווח מיצגים את
מושבתנו באליפויות שונות באופן מכובד" נאמר שם.
בתחילת שנות ה 90' השכנים הגישו עתירות כדי להעביר את המתקן משכונות מגורים. הוא נסגר סופית בסביבות שנת 2000, ולא
נפתח חדש במקומו. אין ביקוש.

יקי לוינץ (מימין) עם ראש המועצה יצחק סלע (משמאל) בטקס במטווח. *אוסף משפ' לוינץ

שביל הגישה למטווח לא בוצע  עד היום, גם לא נשתל דשא וטוב שכך – התנאים הטיפוגרפים שימרו את האדמה בתוך המטווח וסביבו,
בכניסה נקווית גם שלולית חורף פעילה. בינתיים בשדות שמסביב למטווח הצטופפו בתים ושכונות חדשות, והמועצה נטעה עצים חדשים בחורשה.

2010, המטווח לאחר שנים ללא שימוש

2012, מטווח גינה קהילתית מבט על הכניסה

2012, גינה קהילתית במטווח כרכור

זהו גילגולה של תרומה כספית ששינתה כיוון עם הצרכים והאופנה. בהתחלה כרעיון להקמת ספריה ציבורית (והרי אנחנו עם הספר) שהתגלגל להיות מטווח אולימפי (לתפארת מדינת ישראל), אז עמד בשממונו עשר שנים עד שבאה האזרחית עמליה זנד, והפכה אותו למרכז קהילתי פורח. הכי קרוב להגדרה המקורית מ- 68':  "..תרומתו של מר לפידות תהווה יסוד למפעל, שישמש מרכז רוחני ותרבותי לתושבים לנוער ולכל הסביבה". ובבניין ציון ננוחם.

* מקורות: ארכיון בית הראשונים,  יקי לוינץ, ענת אוסטר, אמנון הררי, דליה ש"ץ, רון אובשני,

ושוב תודה גם לרונית על הליטוש הסופי